שאלה:
שלום הרב
בדרך כלל, כשאני מתפלל במוצאי שבת, את התוספות של שובה, יושב בסתר, ואתה קדוש וכו' אני לא מספיק לומר בקצב של הציבור.
מאידך, את תפילת לחש אני מסיים דיי הרבה לפני שהחזן מתחיל יהי שם.
מה יותר נכון לעשות לכתחילה:
1. להתחיל לומר יהי שם, שובה, יושב בסתר, ואתה קדוש וכו' עוד לפני שהחזן מסיים את הלחש שלו, ולפני המקום שלהם בתפילה (אחרי החצי קדיש).
2. לומר יהי שם עם החזן, לומר אותם אחרי החצי קדיש, ובעצם כנראה שעד שאגיע לסוף 'ברוך אלוהינו' הציבור יהיה בשיר למכולת או עלינו לשבח, ואשלים אותם בקצב שלי.
מה מהאפשרויות עדיפה לכתחילה? מה נכון יותר לעשות?
אני נוהג ומתפלל כעדות המזרח
תשובה:
שלום וברכה
החשיבות לומר יחד עם הציבור היא רק לגבי הפסוקים קדוש וברוך, כל השאר יכול להיות בצב שלך, ולכן אם תוכל להתאים את עצמך לומר פסוקים אלו במקומם יחד עם הציבור זה כדאי, אבל אם בלאו הכי לא תצליח להגיע לשם, תאמר הכל בקצב שלך וכאשר הם מגיעים לפסוקים אלו תעצור רגע, תעצור איתם, ותחזור למקום בו אתה אוחז, וכשתגיע אליהם שוב תאמר אותם לפי סדרם.
יום נעים.
