שאלה:
הרבה פעמים ניסיתי ללמוד את הסימן אך לא הצלחתי להבין. הסתבכתי עם כל הדוגמאות המופשטות.
מה בדיוק הכוונה לכירה עם מקום שפיתה קדירה אחת או שתי קדרות? והוסק ברמץ או בקש?
למדתי את המפרשים , רש"י וברטנורא, וראיתי את הציורים שצוירו במשניות להבנת העניין אלא שלא הצלחתי לתרגם את זה למציאות בת ימינו.
בתכל'ס, כשיש לנו כיריים גז עם אש מלמטה, איך מוציאים מהסעיפים שם ומשליכים על זה? ואיך מכסה הפח הופך את זה לקטומה?
תשובה:
מקום שפיתת שתי קדרות זה אומר שהכירה היא רחבה ומיועדת להנחת שני סירים זה לצד זה, כאשר העצים הבוערים הם למטה בתוך הכירה ועל הכירה למעלה מניחים את הקדרות. זה לא קשור לכיריים בנות זמנינו שבהם יש אש נפרדת לכל סיר.
רמץ זה גחלים, שזו אש בת קיימה שצריכה ליבוי מפעם לפעם [על ידי ניפנוף כמו בכל מנגל], וקש זה קש שמיד כשהוא נשרף הוא מתכלה ולכן אין בו ענין של ליבוי מחודש, ולכן אין חשש שמא ילבה בשבת.
בהגדרה של קטומה הרעיון הוא שכאשר אני עושה פעולה למעט את חום האש, אין חשש שאני אבוא ללבות אותה… מיעוט האש יכול להיות או על ידי גריפת הגחלים, או על ידי קטימת הגחלים בעפר מה שגורם לכיבוי חלקי שלהם, או על ידי כיסוי.
