מים שהיו בשכונת המת

שאלה:

מים מינרליים בבקבוק סגור,
שהיו בתוך דירה,
בבניין רב קומות,
שבתוך אחת הדירות היה מישהו שנפטר.

האם צריך לשפוך גם את המים האלה?
ואם כן,
האם זה בכל הקומות,
או רק כמה דירות ליד הנפטר,
או בכל הקומה וכו'.

ומה לגבי מתקן מיים מינרליים בבקבוק גדול,
בקבוק של הרבה ליטר במתקן משותף של כמה דיירים,
במטבח באותו בניין,
מה לגבי זה.

תודה רבה.

תשובה:

המנהג לשפוך את כל המים השאובים שיש באותו בנין ובשני הבנינים לידו מימין ומשמאל. דעת הגר"ע יוסף שכאשר יש בכך הפסד אין לשפוך, למשל מים מינרלים, כיון שמלאך המוות אף הוא חס עליהם ולא מקנח בהם סכינו.

מקורות:

המנהג לשפוך את המים שבבית המת ובשכונת המת, ומקור המנהג באור זרוע, הריצב"א, רבי יהודה בר יקר, רבי יחיאל מפאריש, הסמ"ג, המרדכי, שיבולי הלקט, הגהות אשרי, אבודרהם, האגודה, האגור, ארחות חיים, כל בו, ותשב"ץ קטן. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שלט ס"ה).

ישנם כמה טעמים לשפיכת המים: א. מפני שמלאך המות רוחץ ומשפשף את סכינו במים, על כן סכנה לשתות מהם. וכתב בספר תשב"ץ קטן, פעם אחת נפטר מת בבית אחד, ושתה אחד מן המים שהיו בבית, וכשראה החכם גער בו שלא לשתותם, ולאחר שעה קלה יצאה נשמתו של אותו ששתה, ושאלו לחכם מה ראית שגערת בו? אמר, אני ראיתי את מלאך המות ששפשף את סכינו במים הללו. ב. מלאך המות מפיל טיפת דם מן המת בתוך המים. ג. מאחר ולא טוב להודיע בשורות רעות, ועל המודיע נאמר (משלי י יח): "וּמוֹצִיא דִבָּה – הוּא כְסִיל", על כן שופכים את המים, כדי שיהיה סימן שנפטר מישהו, ויבואו לכבדו בהלוויתו, וכך לא יצטרכו להודיע לאחרים ולהקראות כסיל. ד. שהכהנים יזהרו שלא להיכנס למקום הטומאה.