שאלה:
פתחתי בקשה בבית הדין לצורך גירושין, בגלל אלימות מתמשכת ועוד סיבות שלא אפרט. בעלי עדיין גר בבית ומסרב לעזוב, אנחנו ישנים בחדרים נפרדים ואין בינינו תקשורת כלל.
הוא רק שאל אם טבלתי, כי הוא רוצה לקיים יחסי אישות. השאלה הזו ממש לא במקום, יש לי כעס גדול וצער ממנו ואני נחושה להתגרש, אחרי 20 שנות סבל.
האם זה בסדר שאני לא טובלת? המחשבה שנהיה יחד גורמת לי צער גדול ואפילו פחד. מבחינתי זה ממש אונס
סליחה על השאלה הארוכה והלא נעימה.
תשובה:
שלום רב,
אין לך חובה ללכת לטבול.
למרות שאישה באופן כללי משועבדת לבעלה בעניינים אלה. ועליה לטבול כל זמן שלא התגרשו. אולם במקרה זה שהאישה טוענת "מאיס עלי" עם אמתלא – כלומר, עם סיבה שאינה תלויה בה מדוע הוא מאיס עליה, אינה חייבת לטבול חוקיים איתו יחסי אישות כשהיא אינה מסוגלת לכך.
למרות שבאופן כללי ודאי שאישה הטוענת מאיס עלי צריכה להוכיח את טענתה, אבל זה רק במסגרת ביה"ד בדיונים אודות הגט וכו'. אבל במקרה זה שהחובה היא אישית עליה והיא זאת שיודעת שבסיטואציה שלא אינה מחוייבת לכך, אינה צריכה הוכחה ומספיק שהיא יודעת שזוהי המציאות ומסיבה זו אינה מסוגלת.
אגב, יש דיון בפוסקים האם במקרה כזה שהאישה אינה טובלת והם בתהליך גירושין אם יש בעיה של ייחוד. אבל כבר פסק הגרי"ש אלישיב שמאחר שאם שניה מעוניינים תמיד היא יכולה לטבול אין בזה חשש ייחוד.