שירת נשים בהקלטה כשאינו מכירן

כבר הערתי שם שהגר"ע יוסף חזר בו והורה להקל אפילו אם ראה את תמונתה, ובלבד שלא ראה אותה במציאות, וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג):

"ומה שכתבתי שם (היינו ביבי"א חלק א') שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית וכו' זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (תענית ה), שאם ראה אותה בצורה ותמונה לבד, אין לחוש".

נמצא שגם הגאון בן איש חי, וגם הגר"ע יוסף, וגם הגרב"צ אבא שאול, הקלו באופן שראה תמונתה.

ובאשה שאינו מכירה יש עוד רבים שהקלו, הגר"ע יוסף הביא בשו"ת יביע אומר (חלק א' אורח חיים סימן ו) ממהר"ם שיק שכל ענין קול באשה הוא ביודעה ומכירה, וזה לשונו: "הנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאה"ע סי' נג) שכתב דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה, כעין מ"ש במגילה (טו) רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה".

וכן בספר דעת נוטה (ח"א עמוד ריז) כתב בשם הגר"ח קניבסקי שיש מקילין, ובהערת המהדיר שם כתב: "ושמעתי מרבינו שליט"א שכמדומה לו דהמקילין סוברים שאין איסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע קולה אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכמו בנד"ד דהעומד בחוץ אין רואה אותה או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת אין איסור".

וכן הגרי"ש אלישיב, הביא דבריו בספר אישי ישראל (פרק נה הערה צה), סבר להקל בשירת נשים שלא מכירן.

וכן הגר"מ גרוס בספר אום אני חומה (חלק א', ס"ק תרפ"ט) כתב "יש לעיין אם שרות שתי נשים או יותר ומכיר חלקם אי אסירא, כיוון דאין ניכר שירתן של נשים שמכיר, ומסתבר דשרי לשיטות אלו".

ומסתבר לומר כדעת המתירים שהרי זיל בתר טעמא, כמו ששיער באשה ערוה גורם להרהור באותה אשה בעלת השיער, ושוק באשה גורם להרהור באותה אשה בעלת השוק, כך גם קול נאסר ע"י חז"ל משום שגורם הרהור באותה אשה בעלת הקול, ולא "הרהור כללי בנשים".

גם בבגדי צבעונין, ביאר רש"י "שלבשתן וכבר ראה אותה מלובשת בהן וכשחוזר ורואה אותן נזכר ביפיה" (עבודה זרה כ) אבל אין מושג כזה שבגדי צבעונין יגרמו "הרהור כללי בנשים".

וכן אמרו חז"ל יעל בקולה (מגילה ט"ו), וזמרי נשי הוא כאש בנעורת (סוטה מ"ח) אבל כל זה כשרואה את האשה שרה מולו וקולה גורם לו להרהר בה, אבל אם שומע קול ואינו מכיר את האשה, במי יהרהר?