שאלה:
שלום לכבוד הרבנים שליט"א
מנהגי ומנהג אבותי הוא שלא סומכים על מכירת החמץ בפסח, ולפיכך מקפידים לרכוש רק דברים שנטחנו לאחר הפסח,
אך איקלע לידי ובטעות קניתי כמה מוצרים בסופר שיוצרו לפני הפסח [ולכאורה הם אף בספק האם נמכרו כלל עקב הזמן שעבר כבר מפסח],
האם אני יכול לתת לשכנים שאינם מקפידים על כך את המוצרים האלו?
תשובה:
אפשר בהחלט.
מקורות:
בשו”ת חתם סופר סי’ קיד החמיר בספק חמץ שעבר עליו הפסח, אלא שמלבד זאת שחלקו עליו רבים, ראה בחק יעקב סי’ תמט, ובשו”ת בית שלמה או”ח סי’ סב, וכן ראה בשדי חמד מערכת חמץ ומצה (כרך ה’ עמוד א’ קה) ועוד אחרונים, מאחר שזה איסור דרבנן וממילא ספק באיסור דרבנן מותר, עוד ראוי לשים לב שגם החתם סופר עוסק באופן שודאי נמכר באופן כלשהו אלא שיש ספק אם חלה המכירה או אם זה היה חמץ בפסח. כלומר, יש מציאות ברורה, והספק בעצם היה כבר בפסח עצמו שעליו היו ודאי צריכים להחמיר כמו כל ספק דאורייתא, לכן כתב החת”ס שיש להחמיר בו לאחר הפסח. אבל בספק שאתה מציג כאן שהוא האם זה נמכר כדת וכדין או לא, זה ספק דרבנן רגיל ואין סיבה להחמיר בזה, אא"כ הסבירות הגבוהה היא שלא נמכר.
כבוד הרב שליט"א מחילה על ההתערבות אבל אני חש צורך אמיתי להפנות את תשומת הלב לעובדה שאולי לא כולם מודעים לה. כפי שקראתי מחקרים מראים כי בדורנו המוצרים מגיעים עם חיי מדף ארוכים וע"מ שנוכל לדעת בבירור שזה נטחן לאחר הפסח צריך להמתין עד לאחר סוכות. ואדרבה דווקא כעת הסיכוי שזה נאפה לפני הפסח גבוה יותר מאשר לפני חודש. אחרי פסח כאשר הציבור הרחב עירני לגבי הבעיה אורזים את החמץ בבוידם. כרגע רוב הציבור כבר רדום ופחות חשדני וזאת ההזדמנות להוציא את זה למיחזור
נכון, אך בלאו הכי מדובר בחומרא רחוקה, וגם אם אדם "נכשל" באכילת חמץ שנמכר לגוי, לא עבר כל איסור.
השאר תגובה