שאלה:
הלויתי כסף לחברת השקעות בהיתר עסקה תמורת קבלת ריבית רבעונית. החברה נקלעה לקשיים ואינה משלמת את הריבית הרבעונית.
האם מותר לי לדרוש בבית הדין הרבני את פרעון ההלוואה כיון שאין משלמים את הריבית כמובטח? אשמח לקבל מקור לתשובתכם בהלכה.
תשובה:
שלום וברכה,
את חלק ההלוואה לא ניתן לתבוע בחזרה עד למועד הפירעון. ואילו את חלק הפיקדון ניתן לתבוע עכשיו לפני מועד הפירעון, מאחר והם לא משלמים את הריביות שסוכם. ולכן יש לבדוק את הנוסח של ההיתר עסקה יש נוסע שקובע שחצי הוא מלווה וחצי פיקדון, ואז תוכל לתבוע חצי מהקרן. יש נוסח שכתוב שאם יצטרכו אז כל הכסף יהיה פיקדון, וא"כ תוכל לתבוע את כל הקרן.
בהצלחה.
מקורות:
הלוואה בהיתר עסקה בנוי שחלק הכסף הוא פיקדון ועל זה חולקים ברווחים ומשלם אחוזים למלווה. וחצי הוא מלווה וכנגד זה אסור לקחת רווחים. על החצי הלוואה לא אמור הלווה לשלם רווחים, ולכן את החלק הזה לא אמור להחזיר. ואין לומר שההלוואה תלויה בעסקה, שאם כן זה יהיה איסור ריבית.
על החלק הפיקדון אם לא משלם ריבית, הרי הנתינה בטילה וכמו שכתב הנתיבות סימן קצ ס"ק ז והח"מ והב"ש סימן קכ שאפילו במקח אם הקונה מעכב את התשלום, לא אומרים שהכסף הוא חוב, אלא המקח בטל. וכ"ש בכסף שהוא פיקדון ולר מקח, שאם לא משלם ריבית שהפיקדון בטל.
על כן יש לבדוק את הנוח של ההיתר עסקה אם הכל פיקדון או חצי פיקדון.
