שאלה:
שלום רב
אני מנהלת כספים בחברה
ועורכת את משכורות העובדים
יש פעמים שה9 לחודש יוצא ביום ראשון ואני לא מספיקה לסיים אותם ביום חמישי , האם מותר לי לעבוד ביום שישי אחרי חצות בכדי לסיים את המשכורות ?
תשובה:
שלום וברכה
נחלקו הדעות, אם מה שאמרו העושה מלאכה בקביעות בערב שבת מזמן המנחה ולמעלה הכוונה למנחה גדולה או מנחה קטנה, והסומך להקל לעשות מלאכה עד מנחה קטנה כשיש לו די זמן אחר כך לצרכי שבת – לא הפסיד. אולם לאחר זמן מנחה קטנה אסור לעשות מלאכה בקביעות אפילו אם יש זמן לצרכי שבת, דין זה הוא תקנת חכמים ואסור לבטלו, והעושה מלאכה בזמן זה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. מלאכה אקראית כמו זו שתיארת, אינה אסורה, ובפרט כאשר הדבר נעשה לכבוד שבת שזה ודאי מותר.
מקורות:
מקור דין זה בגמרא בפסחים נ ע”ב, ובמרדכי שם כתב שזמנו ממנחה גדולה – משש שעות ומחצה וכ”כ הטור בסי’ רנא, אולם רש”י שם כתב שהזמן הוא מתשעה שעות זמן מנחה קטנה, ובשו”ע שם הביא את שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, וראה מגן אברהם וביאור הגר”א שם שהעיקר כדעת המקילים, וכן נראה שם מדברי הט”ז אליה רבה ושו”ע הרב. וכ”כ במשנה ברורה שם ס”ק ג.
על כך שמדובר ממש באיסור דרבנן, ראה פרי חדש סי’ תצו ס”ק יח ופרי מגדים סי’ רנ מש”ז ס”ק א.
הגם שנהגו שלא לעשות מלאכה ביום שישי לאחר חצות אלא לצורך שבת, המדובר הוא דוקא במשהו קבוע ולא מלאכה אקראית. על גדר המלאכות האסורות ביום שישי ראה שו"ע סי' רנא ס"א מג"א ס"ק ה וט"ז ס"ק ב ובביאור הגר"א שם. על כך שבאקראי מותר, ראה אור זרוע הל' ערב שבת סי' יג, וברמ"א שם.
שלום וברכה. יישר כח לשואל הנכבד על העלאת הנושא הזה ומחילה מראש על ההתערבות. אלא שהשאלה הזכירה לי שאלה בנושא. איך מסבירים את הגמרא שמשמע ממנה שעובדים עד הרגע האחרון.
ת"ר שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות שלישית להדליק את הנר דברי ר' נתן ר' יהודה הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת
בפרקמטיא התירו יותר מבמלאכה. משנה ברורה רנא א.
השאר תגובה