שאלה:
קראתי באיזה מאמר ברשת את ההנחייה שלמטה.
נדמה לי שהסטנדרט בציבור החרדי מחמיר יותר, ואשמח להתייחסותכם (כולל מקורות..)
השאלות בנושא זה מצויות מאוד, גם במפגשים עם משפחה מורחבת.
ציטוט מה שראיתי:
ברור לחלוטין שאין בעיה מצד מקורות היהדות ביחס לשיחות עבודה ענייניות שיש בהם צורך. אך קיים שטח "אפור" ביחסים בין עובדים שיש לתת עליו את הדעת.
בכל מקום עבודה יש שאיפה טבעית שתשרור אווירה נעימה וחברית בו עובדים חשים שנוח לשהות שעות ארוכות יחד, ולא להתרכז בדיבורים אך ורק בענייני עבודה מקצועיים. יש להניח שהעובדים יחד ישוחחו ביניהם גם על נושאים המהווים עבורם עניין משותף שלא בענייני עבודה – על ילדים, על טיול משפחתי, על "מה עושים בחופש", על סוגיות ציבוריות ופוליטיות ועוד – ואף ייהנו מבדיחה טובה.
אך בכל הקשור לתרבות הדיבור בין עובדים יש להקפיד על כמה גבולות חיוניים:
(א) יש להימנע באופן מוחלט מדיבורים (והתנהגויות) הנתפסים או עלולים להיתפס כסוג של 'חיזור'. חשוב לשים לב לכך במיוחד כאשר מעניקים מחמאות. כאשר קיים קשר בעל אופי חברתי אצל עובדים הנמצאים יחד שעות רבות, יכולים לטעות גם ב"מילה חמה", גם שאין בכך כל כוונת "חיזור", אולם בתודעת השומע/ת הם נתפסים כסוג של חיזור, ואולי אף של הטרדה.
(ב) חשוב להימנע משיחות בעניינים אישיים שלא מקובל לשתף בהם כל אחד, מה שעלול להתפתח לקשר שהוא מעבר לקשר סביר בין עמיתים לעבודה;
(ג) אין ליצור אווירה של "צחוקים" ובדיחות לשמה, מה שמביא ל"קלות ראש" או למפגש חברתי שיש בו משום "פריקת עול". סיטואציה כזאת מהווה פתח לגירוי יצרים, ובמקרים רבים מוביל להסרת בלמים הכרחיים.
תשובה:
שלום וברכה
ההמלצה שלנו היא להשתדל להמנע מכל שיחת ידידות שאינה מעניני העבודה או משהו טכני אחר, אדם שואל איזו שאלה אפשר לענות בקצרה, להיות מנומסים, אבל לא מעבר לכך. שיחות ידידות מביאים למכשול ולהרהורי עבירה.
בכלל מומלץ שאשה לא תפנה לגבר זר בשמו הפרטי, בודאי לא בכינוי חיבה שלו.
