שאלה:
יש לי דודה חילונית שאמורה לבוא אלי הביתה, והיא שמאלנית ומבוגרת ואני לא מעיז להגיד לה לברך, האם מותר להניח על השולחן אוכל / מים בלי להציע אישית אליה אלא אם תיקח מעצמה – תיקח ולא אני הצעתי
תשובה:
שלום וברכה
אף שבשולחן ערוך סי' קסט סעי' ב אסר להגיש אוכל למי שאינו מברך, במקרה שלך יש להקל, הן מצד גדרי לפני עיוור לא תתן מכשול, הן מצד סברת הגרש"ז אויערבך שכאשר הדבר יגרום שנאה – מותר.
כמו לכתחילה תברך בקול רם או תציע לברך אם זה אפשרי.
בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יז כתב: "מי שיש אצלו אורח חשוב ואינו שומר תורה ומצוות יש לצדד להקל לתת לו מאכל ומשתה, אם הוא באופן שאם יבקש ממנו ליטול ידיו ולברך ירגיז לו מאד, וכיון שהוא איסור דרבנן ואינו בתרי עברא דנהרא, דאדרבה אם הוא לא יתן אזי ילך למקום אחר ויאכל נבילות וטריפות ומאכלות אסורות, ומדין מסייע לעוברי עבירה עיין בפרי מגדים הכא דאיכא דעות דבאיסור דרבנן ליכא דין מסייע כשאינו בתרי עברא דנהרא, ועוד על פי המבואר ביורה דעה סי' קנ"א בש"ך ובמפרשים שם, דאדם העובר על כל המצוות במזיד ליכא כלל דין דמסייע".
כפי שמציין הרב וואזנר בתחילת דבריו, ההיתר לתת אוכל לאדם שלא יברך תלוי בכך, שבמידה ויבקשו ממנו לברך הוא יתרגז מאוד.
מקום נוסף להקל עולה מדברי הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה ח"א סי' לה) שפסק, שבמקום שמדובר באדם שאוהב תורה ומצוות, ובמידה ולא יתנהגו אליו בצורה יפה זה יגרום לכך שהוא ישנא את הדת ושומריה, מותר להקל ולתת לו. כמו כן, לצורך קירוב רחוקים או במקום של הפסד ממון (עסקה שתתבטל בעקבות כך), התיר הרב משה פיינשטיין (או"ח ה, יג), לתת אוכל לאדם שלא יברך.
אמנם, החכם עיניו בראשו, ולכן כאשר אין פגיעה בכך שלא יביאו כיבוד לשולחן, עדיף שלא להביא, ובכך לא לגרום לכך שהם יחטאו. כמו כן, במידה ואפשר יש לברך בקול רם, ולהגיד לנוכחים שיתכוונו לצאת ידי חובה בברכה.
