שימוש במעלית עם אדם שלא קיבל עדיין שבת

שאלה:

שלום וברכה. אחרי שהתפללנו ערבית ליל שבת בפלג, חזרנו לבנין שהתארחנו בו, ומעלית שבת טרם החלה לפעול.
האם מותר לבקש מאחד השכנים להזמין לנו מעלית?
ואם לא, אם המעלית עולה גם ללא שהוזמנה בשבילנו, האם מותר לנו להיכנס ולעלות ולהוויח כמה קומות?
האם הדין משתנה כשיש בינינו מבוגרים?

תשובה:

שלום וברכה

הבעיה בעלייה במעלית אינה רק הלחיצה על הכפתור, אלא גם השפעת הכבידה על פעילותה, ופעילות העין האלקטרונית בכניסה וביציאה. לצורך אותם מבוגרים יש להקל אם השכן יכסה את העינית בכניסה וביציאה.

מקורות:

ראה עוד ארחות שבת פרק כג הערה צט.

לענין עצם הבקשה מאדם שלא קיבל שבת שיחלל שבת עבורו, אין חשש ואסביר:

בגמרא (שבת קנא, א) מובאת מימרא של רב יהודה בשם שמואל: "מותר לאדם לומר לחבירו: שמור לי פירות שבתחומך, ואני אשמור לך פירות שבתחומי".

מדובר כאן באדם שאינו יכול לצאת מחוץ ל'תחום שבת' שלו (אלפיים אמה מחוץ לעיר) כדי לשמור על פירותיו, שמא ייגנבו או יינזקו. בהלכת שמואל מבואר שמותר לו לבקש מחברו, ש'תחום שבת' שלו כולל את אזור הפירות, לשמור עליהם עבורו.

ההלכה זו נפסקה כלשונה ב'שולחן ערוך' (או"ח, סימן שז, סעיף י): "מותר לומר לחבירו: שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי".

בטעם הדין נחלקו ראשונים: למה מותר לאדם לומר לחברו לשמור לו פירות שבתחומו? לדעת הר"ן (שבת סד, ב) ההיתר הוא משום שגם בעל הפירות היה יכול לשמור את פירותיו הוא, אילו היו שם 'בורגנין' (צריפים) המרחיבים את 'תחום שבת'. האפשרות של 'בורגנין' קובעת שהמלאכה נחשבת ל'מלאכת היתר' הן לבעל הפירות והן לחברו.

אך לדעת הרשב"א (שבת קנא, א, בשם התוספות), הסיבה להיתר היא מפני שלחברו מותר לשמור על הפירות. כיון שלחברו מותר, גם לבעל הפירות מותר לבקש ממנו לשמור את הפירות.

מתוך דברי הגמרא לפי ביאורם, למד הרשב"א בשם התוספות שמותר לאדם שקיבל על עצמו את השבת לבקש מחברו, שעדיין לא קיבל עליו את השבת, לעשות מלאכה עבורו. הר"ן מביא את דבריו: "כתב הרשב"א ז"ל בשם התוספות, דמהא שמעינן דישראל שקבל עליו שבת קודם שחשכה, מותר לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה פלונית, דכיון דלחברו הוא מותר אין באמירתו כלום".

הר"ן, לפי דרכו, קובע שאין ראיה להלכה זו. לפי דעתו, ייתכן שאין היתר למי שקיבל עליו את השבת לבקש מחברו לעשות מלאכה עבורו. ברגע שקיבל על עצמו את השבת, אין לאדם שום אפשרות לעשות מלאכה (ושלא כעניין 'תחום שבת', שגם בשבת עצמה, אילו היו שם 'בורגנין' היה יכול לשמור על פירותיו בעצמו), ולכן אין היתר לבקש מחברו לעשות מלאכה.

ב'שולחן ערוך' נפסק שמותר ליהודי שקיבל שבת לבקש מיהודי אחר לעשות לו מלאכה (סימן רסג, סעיף יז): "יש אומרים שמי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה".

פשטות כוונתו היא לפסוק כדעת הרשב"א הנ"ל, שכיון שמותר לאחר לעשות את המלאכה, אין מניעה ממי שקיבל עליו את השבת לבקש ממנו לעשותה. אולם, ב'מגן אברהם' (ס"ק ל) ביאר (על-פי דברי ה'בית יוסף') שהוראת ה'שולחן ערוך' מתאימה אף לדברי הר"ן, שכן קבלת השבת תלויה בבחירת האדם: "דהא אי בעי לא היה מקבל שבת עליו, וכל שיש לו היתר מותר אמירה".

הט"ז (ס"ק ג) דחה סברא זו, וביאר את סיבת ההיתר על דרך הרשב"א: "אלא הטעם הוא איסור אמירה לא נאסר אפילו בשבת גמור, רק באם הוא אסור לכל ישראל, מה שאין כן באם מותר לזה בשבת הכי נמי מותר גם להשני לומר לעשותו".

ב'משנה ברורה' (ס"ק סד) ציין לדברי הט"ז, וכן פסקו הב"ח (סוף סימן רסג) וה'שולחן ערוך הרב' (רסג, כה). ((דעת ה'לבוש' היא לאסור אמירה לחבר לאחר שקיבל תוספת שבת, אך האחרונים דחו דבריו. ראה ב'משנה ברורה' ס"ק סז; כף החיים רסג, ס"ק קב.)