שאלה:
אשאל שלושה שאלות שהן אחת..
(בכל השאלות כמובן , אני שואל על היתר של דיבור באקראי / מתגלגל על לשונו , ולא במי שמזיד לדבר סרה מלכתחילה או בתחבולה – כי ראיתי שגם במקומות של היתר גמור וברור בהלכות לשון הרע – אי אפשר בלי תנאי זה )
1. האם לאדם מותר לספר לשון הרע על פלוני לאוהבו/קרובו (של פלוני) , ואפילו שלא לשם תועלת בדבר , אבל בדבר הידוע כבר לקרוב/אוהב , כמו :
"כן..הוא תמיד מאחר" (ואפילו הקרוב בעצמו מדבר עליו כך תדיר , ואין לו טינה ו"גנות" עליו בעניין כלל – למשל אחים..גדלו ביחד , מכירים ויודעים במגרעות ומעלות איש בשני , ואהבה גדולה ביניהם , ומתוך הקרבה כבר לא נוצרת "גנות" בליבם על אחיהם בעניינים מסוימים , ואפשרי אפילו שיהיו לא מעט "עניינים" כאלה)
(יכול להעיד אישית שיש לי מערכת יחסים שכזאת עם אחיי , ויש ביננו אפילו צחוק וקירוב כל פעם שעולות הנקודות ואנחנו "נוצחים זה את זה" בקלות דעת , וללא טינה כלל)
(שוב מדגיש , באקראי..לא שמחפשים לדבר על זה.)
(וכמובן כלפי "לשון הרע" מסוים כפי שתיארתי..ולא למשל "פלוני אחיך מטריד מינית" וכו')
2. האם לאדם "אלמוני" שנוטה *תמיד* לשפוט אנשים לכף זכות ומספרים לו "גנות" על פלוני הוא ישר יגיב בסנגוריה , למשל : "כל סופשבוע פלוני שותה" (אלכוהול) , אלמוני יגיד : "וואדי , הוא עובד כה קשה כל השבוע , וגם יש לו צרות בשלום בית ה' יעזרנו וכו' וכו'"
האם מותר לדבר על פלוני לאותו אלמוני? (ואם לא , האם הטעם יהיה מפני שחיישינן שאפילו בפעם אחת יקרה חלילה שה"גנאי" יתיישב על ליבו?
ומשום המכשול בזה ו"לפני עיוור"? )
(באקראי , וכמובן לא כגון "פלוני רוצח" או שאר דברים שכף הזכות קשה בהם.)
3. האם חילוני שסיפר על חבירו החילוני גם כן , ש"אינו שומר שבת" , כי עלה בשיחה רושם מוטעה שכן..(נניח כי בעברו שמר.. וכו') והשיח כולו הוא בין חילונים שלא רואים כלל "גנות" בעבירה ובמעשה זה וכו'..עבר על איסור לשון הרע?
ובקיצור..האם עיקר ויסוד האיסור הוא ב"דיבור" ? וכל דבר שנקבע בכלל כמגונה , כבר אסור לדבר והוא לשון הרע בכל גווני ?
או שהעיקר הולך אחר מניעת הגנאי והשנאה בין בני ישראל..וגם הנזק..
ובאם זה לא יחול על המקרה , הותר לנו לדבר?
תשובה:
הגם שהנושא של לשון הרע הוא אמירת גנאי, ומה שאינו מתפרש כנאי ואינו גורם נזק או תחושה שלילית אין בו איסור, כל הדוגמאות הללו שהזכרת קרובות מאוד להיות גנאי. גם כשצוחקים בסופו של דבר מדברים על חולשות, נכון שזה לא יגרום להפסקת קשרי עסקים וכדומה אבל בסופו של דבר הבליטו כאן חולשה. גם אדם שמלמד זכות, קשה לו בתוך ליבו לפעמים לקבל את מה שהוא אומר, אלא שהוא איש טוב לב ומנסה ללמד זכות על כל אדם. גם חילוני יודע ששמירת השבת יש בה גאווה ועדות לעמידה על עקרונות וכשאדם מפסיק לעשות זאת, זו בעצם חולשה.
אסור שתהיה חרדה מכל מילה שיוצאת, כי חרדות זה לא טוב, אבל בהחלט יש לסגל לעצמנו דיבור ומבט טוב על כולם, ואין לעסוק בחולשות של אנשים.
בשורות טובות.
אגב, השאלה הראשונה בעצם כבר קרה בהיסטוריה ואנו מחוייבים לזכור זאת. כאשר מרים דיברה עם אחיה אהרון הכהן על האח שלהם משה רבינו. זה לא היה לשם גנאי כמובן מאליו וזה היה גם דבר שידוע היה לשניהם ואעפ"כ לא עזר לה כלום ולמרות כל צדקותה היא נענשה במקום בצרעת.
השאר תגובה