שאלה:
איך מתייחסים לקניית טבעת לחתונה בעניין מקור הכסף. אם לגבר ישנם כספים, ונגיד עכשיו יש לו כסף גזול שהוא יודע מה הגזול פיזית. וקנה עם זה את הטבעת. האם יכולה להיות בעיה בקידושין, או שכיוון שיש לו עוד כסף אז לא נחשב שקנה בגזול.
תשובה:
שלום וברכה,
המקדש בדבר גזול לא חלים הקידושין. כל זה דווקא אם גזל טבעת או כסף וקידש בגזל עצמו, אבל אם גזל מעות ובמעות קנה טבעת, יכול לקדש בטבעת כיון שהטבעת עצמה אינה גזולה בידו אלא חליפי גזל, והטבעת קנויה לו, ויש לו חוב כספי לנגזל.
בהצלחה.
מקורות:
כאשר קנה עם הכסף הגזול טבעת יש כאן שינוי בכסף, והכסף נקנה למוכר והגזלן קנה את הטבעת וחייב להשיב כסף כנגד הכסף שקנה, אבל הטבעת קנויה לו, ולכן יכול לקדש בטבעת.
אותו הדבר לגבי דין שלכם? כמו אתרוג שנרכש משמעות גזולות?
כן. אם קנה אתרוג ממעות גזולות האתרוג הוא שלו.
ניסיתי להגיב לתשובה שכתבו לי במייל בלבד (ולא עלתה פה). ומשום מה כתובת המייל לא קיימת. לכן אכתוב פה:
אסביר שוב:
אולי יותר טוב:
הזוג לעתיד ערך אירוסין על חשבון הורי הכלה.
סבתא של החתן העבירה לחתן סכום מתנה. שאולי בעצם סכומי המתנה שייכים לכלה. אול להוריה, אבל החתן שאל אחר כך את סבתו (דרך האמא) אם הכסף לו, אפשר לקחת לעצמו וכו'. משהו בסגנון, והאמא אמרה שהסבתא אמרה שבשבילו או מה שהוא רוצה, לא זוכר, בדיוק, מקרה לפני 10 שנים.
הבעל שמר את הכסף הזה ספציית דוקא במחשבה שהוא דוקא כסף טוב לטבעת ולא מהוריו או דברים כאלה.
האשה לא ידעה מכל הנ"ל.
באיזור האשה היתה את הטבעת הנ"ל, או מטעמי נוחות שהיא היתה באיזור או משהו כזה, , היא קנתה את הטבעת והבעל שילם לה (לא זכור אם נתן לה לפני את הכסף וקנתה או אחרי שקנתה שילם לה) ממש בכסף הנ"ל מהאירוסין, ואז קידש אותה בחתונה עם בטבעת הנ"ל.
גם לא זכור לי בדיוק האם הסבתא נתנה לי את הכסף/מעטפה ביד. או דרך האמא שלי. באמת איני זוכר.
במקרה שלך האשה לא זכתה בכסף כלל וזה לא שייך לה אלא לבעל ואם קנה בזה טבעת חלו הקידושין כדת וכדין ללא עוררין.
אין הבדל, הכסף הוא שלך והטבעת שקנית היא שלך וחלו הקידושין.
וגם רשות מהוריי לא היה חייב נכון?
ואפילו שיכול להיות שכאשר הסבתא הביאה את הכסף זה כן היה שייך להורים של הכלה או הכלה. ורק כי שאלתי את הסבתא אז היא שינתה.
כאילו באמת אין לי מושג מה בדיוק שאלתי או ביקשתי רק יודע שבסוף אמא שלי אמרה לי שזה בסדר לי הכסף או מה שאני רוצה.
אם הכסף באמת היה גזול ממנה. עדיין זה היה בסדר? אם זה במקרה רגיל, הבנתי, גזול אבל העיקר הטבעת לא גזולה. אבל פה ספציפית היא קנתה אותה. אז זה לא שהלכתי לשלם עם כסף גזול ממנה. אלא אני מעביר לה לפני או אחרי כסף שלה עבור הטבעת שקנתה או תקנה לי… אז נראה קצת יותר בעייתי. כי אולי היא לא היתה מוכרת לי או קונה בשביל או מקנה כי זה גזול והיא אינה יודעת.
יותר מסתבר שהסבתא הביאה את הכסף לך ולא לכלה, הייתם מאורסים ולא נשואים וממילא הכסף הוא רק עבורך ולא עבור הכלה. ובפרט שאח"כ היא פירשה זאת שזה בשבילך, ולכן הכסף שלך והטבעת שקנית היא שלך ואין כל ספק לגבי הקידושין.
גם בהנחה שהכסף היה שייך לשניכם – לחתן והכלה, הרי שיש לך שותפות בכסף וממילא שילמת בכסף שיש לך בו שותפות וממילא חל הקידושין, אבל לא צריך להגיע לזה.
אין צורך רשות מההורים.
תודה רבה הרב.
מקווה שנחה דעתי ולא יחזרו לי כל מיני חששות… נרעוין…
נראה שהרב סומך רק על מציאות שבאמת הכסף שייך לי. ולא על המהלך שהרב עשה בתחילת התשובה למעלה שכסף גזול שקנו בו טבעת זה בסדר כי הטבעת עצמה לא נגנבה. הרב, חושש למה שאני כתבתי…? שכיוון שלא גזלתי כסף והלכתי לקנות. שפה זה יותר טוב. אלא כביכול (בהנחה ש-) גזלתי וסוג של רמאות שהיא קונה ואני משלם לה כסף ששיך לה. או הפוך נותן לה כסף ששיך לה שהיא תקנה לי. והיא לא יודעת מכל זה. אז אולי אני בעצם רק מחזיר לה חוב ואת הטבעת אני גוזל…
מחילה הרב על כל האריכות…. לעשות רצונו חפצתי. ישוב הדעת חפצתי. התרת הספיקות חפצתי. שינה בלילה חפצתי….
שהרב כתב שיותר מסתבר שהביאה הסבתא לי. כי היינו מאורסים. זה נכון. אבל החשש שלי מעיקרא נבע כי האירוסין על חשבון משפחת הכלה היה.
ומי אמר שאת המתנה אני אמור לקחת?
חתן וכלה שקיבלו מתנות בנישואין, דנו הפוסקים למי שייכים המתנות. ויש שיטות שמתנות שניתנו בנישואין אפילו מצד הכלה הם שייכים לבעל, אלא אם כן זה תכשיטי נשים שזה שייך לה. ראה פתחי חושן חלק אישות פרק ז הרה פד.
במאורסים שנתנו מנות ק"ו בן בנו של ק"ו שמתנות שהחן קיבל מקרובי משפחתו שייכים לו, ומה שהכלה מקבלת מקרוביה שייכים לה. ולא משנה מי שילם על האירוסין, המתנות לא לכיסוי הוצאות האירוסין אלא מתנה לחתן ולכלה, ולכן מתנה שהחתן קיבל מהסבתא או מקרובים וידידים זה שייך לו ורק לו ואין לכלה שום זכות בדבר. ולכן הכסף שקיבלת שייך לך ואין שום צד בעולם שזה יהיה שייך לכלה, ולכן הטבעת שנרכשה על ידי הכלה עבור החתן והחתן שילם מהכסף שקיבל לאירוסין הטבעת שייכת לו ורק לו. ואין כאן שום צל של ספק. ותשובה זו מתייחסת לכל התגובות הנוספות שכתבת שאין צורך להעלותם כאן, אבל ודאי וודאי שאין כל ספק שהכסף שלך והטבעת שלך, ואין כאן מקום להסתפק וזה פשוט מאוד.
אתה יכול להיות שקט ולהוציא מלבך את כל הספיקות הטבעת היא שלך, ואין מקום להסתפק כלל וכלל.
תודה רבה לרב.
שהרב יזכה לשמחות וטובות כמו ששימח אותי.
השאר תגובה