שאלה:
שלום הרב.
האם נכון לאישה לבוא במקווה בשיער צבוע מזמן רב?
האם בדרך זו כשר?
האם יש בזה בעיה הלכתית?
תשובה:
שלום וברכה
אם מדובר באשה כשרה המכסה את ראשה ולא כל כך מקפידה שהצבע יהיה מאה אחוז, זה נעשה רק לאוירה כללית בפני בעלה או שאם יוצא בטעות משהו מהמטפחת לא יהיה לבן, אין חשש כיון שמבחינתה זה הנוי הנדרש ולא צריך יותר וכפי שיבואר גם בדרך כלל אין בו ממשות.
אשה שאינה הולכת עם כיסוי ראש ואינה מדקדקת עדיין היטב במצוה זו, כיון שהיא מן הסתם מקפידה שלא ללכת למקומות שהיא מחשיבה עצמה שם בצורה כזו ששורשי השיער אינם צבועים, יש להחמיר בכך לכתחילה, אף שמעיקר הדין כיון שאין ממשות בצבע יש להקל.
מקורות:
ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ קצ”ח ט”ז. אם יש בו ממשות נחלקו האחרונים אם נחשב כחציצה בכולו או ברובו ולכן לכתחילה יש להסירו, ראה בבגדי ישע סי’ כ”ג בחכמת אדם כלל קיט ס”ג, ובשו”ת פני אריה סי’ ו ובטהרת ישראל סעיף נ”ד. וברוב הצבעים שיש כיום בצורת ספריי וכדו’ נחשב שאין בהם ממש ואינם חוצצים.
לא מבין… נשין שצובעות שערן זה אותה מחלוקחת כמו לק בציפורן?
לק יותר בעייתי כי ודאי יש בו ממשות.
השאר תגובה