שאלה:
שלום רב, בברכה של ״בורה נפשות״ בכל הסידורים אשכנזים שראיתי כתוב ״חסרונן״ עם נון בסוף, ומשנה ברורה מדגיש דוקא שצריך לומר ״חסרונם״ עם מם בסוף, למה שום סידור להעתיקו?
תשובה:
בסידור עליות אליהו שהוא מדוייק מאוד אכן נקט כדברי המשנה ברורה ומעתיקו, ומציין שם בהערות למחלוקת הראשונים בענין זה ולהכרעת המגן אברהם (סי' רז) לומר בנו"ן לעומת הכרעת הגר"א והמשנה ברורה (שם) לומר במ"ם, וכל אחד יעשה בזה כמנהגו.
יש הבדל בין חסרונן או חסרונם?
ולמעשה חי עולמים בצירי או פתח
לכאורה זה רק הבדל דקדוקי וענין של מסורת, במשנה הרי מובא חסרונן ויש ראשונים שכתבו חסרונם.
במשנה ברורה לא הכריע לגבי ניקוד תיבת חי וגם בזה כל אחד כמנהגו, לכאורה על פי הדקדוק משפטה בצירי כדין הנסמך, כמו: וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (ויקרא כה, לו), בְּחֵי הָעוֹלָם (דניאל יב, ז). על משקל דֵּי שהיא צורת נסמך מן דַּי, כמו: מִדֵּי הָעֲבוֹדָה (שמות לו, ה), דֵּי שֶׂה (ויקרא ה, ז), דֵּי מַחְסֹרוֹ.
השאר תגובה