שאלה:
שמעתי פעם שריבית חמורה מאוד עד כדי לא לקום בתחית המתים חלילה.
אני מפחדת שאולי אני נכשלת רבות באיסור לכן רוצה לברר את העניין.
1) יש לי מעבידה שהעבירה לי סכומים למשך מספר חודשים, החזרתי לה חלק ממה שהייתי צריכה ועם הזמן הצטבר חוב שעליי להחזיר לה משום שלא החזרתי. בהתחלה הייתי רושמת אולם בהמשך נאבדו ונעלמו החשבונות במחשב הישן והשבור.
אני חשבתי להחזיר לה 1000 ובכך לדעת שוודאי החזרתי את הסכום הנכון בעזרת ד'. אולם היא מפחדת לקחת ריבית אז חשבנו אולי להתפשר על 800 וכל אחת סולחת אחת לשנייה. אין לשתינו מושג מהו הסכום המדויק אבל זה לא אמור להיות פחות מ800 ולא אמור להיות יותר מ1000 ואני כן רוצה לתת את הסכום היותר גבוה, או לפחות הביניים נניח 900, רק בגלל האי נעימות שנעלמו לי החשבונות וגם שכל כך הרבה זמן לא שילמתי לה את החוב עדיין. היא מעולם לא נתנה לנו את הסכומים בגלל שהיינו צריכים הלוואה זה היה יותר בשביל צרכי מס הכנסה, ואנחנו התעכבנו מלהחזיר…
מה עליי לעשות כעת?
2) יש לי חברה שהיא ממש כמו אחות, מלווה ולווה, נותנת ומקבלת. קורה שהיא נותנת לי מוצר ומוחלת עליו אלא אם כן אני זוכרת להחזיר וכו. לאחרונה למשל היא נתנה לי חבילת טיטולים אבל עד שנזכרתי להחזיר היא כבר לא רוצה אותם. או חלב, עד שנזכרתי להחזיר היא כבר קנתה ומחליטה שהיא מוחלת וכו.
לפעמים מרוב אי נעימות או רצון להחזיר קשר הדדי אני נותנת לה מתנות מתנה, או סתם סכום נחמד שיהיה "על כל הדברים שלקחתי ולא זוכרת" וכו', גם אצלה אני לפעמים מאבדת חשבונות אבל מסוכם על שתינו "לעגל" סכומים שנראה לנו, וכך יוצא שאני מחזירה לה הרבה סכומי "בערך" ומוחלים אחת לשנייה.
אשמח לתגובה! תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
1. כל מה את משלמת בגלל שאת מסופקת כמה לשלם, אין בכך איסור ריבית. איסור ריבית חלה רק אם את מוסיפה בגלל שהיא הלוותה לך או בגלל שאת מאחרת בפירעון. ולכן מה שכתבת בתחילה שאת רוצה להחזיר 1,000 בגלל שאת לא יודעת ואולי החוב הוא 1,000 אין בכך איסור ריבית. אבל מה שכתבת בסוף השאלה שיש לך אי נעימות שאירחת את מועד הפירעון, אסור לך להוסיף בגלל זה בפירעון.
ולכן את צריכה לחשבן אם יש סיכוי שהחוב הגיע ל1,000 מותר לך לשלם 1,000 גם אם בפועל החוב היה יותר קטן, כיון שפירעון מספק אין איסור ריבית. ואם את חושבת ש1,000 זה מוגזם, אז תשלמי 900.
2. להלוות מוצרים ולהחזיר אותם מוצרים זה לא דבר הכי חלק בהלכה איסור זה נקרא בהלכה 'סאה בסאה' שמלווים מוצר של תמורת מוצר זהה. ואפשר להקל כאשר מדובר בדברים קטנים בין שכנים, כשאין דרך להקפיד בדבר ועל זה סמכו להקל בזמנינו.
הכי טוב שתתנו ביניכן שכל ההלוואות שאתן מלוות אחת לשנייה זה מתנה גמורה, וגם הפירעון זה מתנה, ואין התחייבות לפרוע. ובכך פוטרים איסורי ריבית ואיסורי גזל אם שוכחים ולא פורעים. ובמתנה תמורת מתנה אם אין התחייבות להחזיר מתנה אין איסור ריבית.
בהצלחה.
