שאלה:
בוקר טוב לרבנים היקרים!
1. בעבודתי בטיפול בקשישים ובילדים, כתבתי ביומן העבודה שעות שלא עשיתי כדי לקבל עליהם שכר מהחברה בה הועסקתי.
חלק מהקשישים כבר נפטרו, כיצד עלי לתקן זאת?
2. היו פעמים שאכלתי ממאכליהם (כשר) בלי שידעו, אשמח לדעת כיצד עלי לתקן.
תודה רבה על כל הדרכה.
עדי
תשובה:
שלום וברכה,
1. עובד עם קשישים או ילדים שעשה את כל המוטל עליו ונשארו שעות פנויות, למשל: אם המט"ב מקבל 5 שעות עבודה יומיות, ומט"ב סיים את כל צורכי הקשיש ב3 שעות ואין לו מה לעשות יותר, מותר למט"ב להצהיר 5 שעות מאחר ועשה את כל המוטל עליו ואין לו עבודה נוספת. אם הקשיש צריך עוד עבודות או ליווי והמט"ב לא מילא את תפקידו אסור לו להצהיר על שעות שלא עבד.
ולכן במקרה שלך אם מילאת את העבודה אין איסור גזל גם אם לא עבדת את כל השעות עליהם הצהרת. אם לא מילאת את כל השעות, החוב הוא למעסיק – לביטוח לאומי, ולא לקשיש, כיון שהשכר הגיע מהביטוח לאומי.
2. אם מדובר במאכלים של מה בכך שאוכלים בבית של הקשיש, אין הדרך להקפיד שיאכל העובד, ואין בזה איסור גזל. אם מדובר בדברים יקרים או לקחת אוכל לבית, יש להחזיר את הגזל לקשיש או ליורשיהם.
בהצלחה.
מקורות:
1. מבירור שערכתי במט"ב שעשה את כל תפקידו מגיע לו שכר על כל השעות שהקציבו לו, גם אם לא עבד כל השעות. וגם לפי הלכה יש לו זכות לדרוש עבור כל השעות, כמבואר בשו"ע סימן שלה ס"א שפועל שנשכר ליום עבודה, והעבודה נגמרה באמצע היום, חייבים לשלם לו עבור כל היום. ולכן המט"ב שנשכר למספר שעות ואין לו עבודה לבצע בכל השעות מגיע לו שכר על כל השעות.
2. ראה שו"ע סימן שנט ס"א גבי דבר שאין מקפידים עליו שאינו גזל. וראה ש"ך סימן שנח שגם בדבר שמקפידים אילו היה יודע היה מסכים, אין בכך איסור גזל. וכאן מסתבר שאילו הקשיש היה יודע היה מסכים לעובד שיאכל בבית מהמאכלים שיש לו – אם לא מדובר בדברים מאוד יקרים, ולכן אין איסור גזל אא"כ מדובר במאכלים יקרים או שלקח אוכל לביתו.
