שאלה:
במחילה מכבודכם,. יש לי כמה שאלות שמטרידות אותי בעניין האמונה, ואשמח אם תוכלו להשיב לי תשובה , שאוכל להשקיט בזה את נפשי,
שאלתי היא כך אמת שה' הוציאנו ממצרים, אבל האם משום כך אנו מחוייבים לעבדו האם אם אני אפדה עבדים, הם יהפכו להיות עבדים שלי, ואם כן, מדוע יהו חייבים להודות לי, הרי לא הועלת להם כלום.
ושאלה ב,
הרי מה שהיינו קודם משועבדים הוא שלא בצדק, וא"כ בצדק היינו יכולים לצאת משם, ומשו"כ נאמר למי שירצה להוציאנו בתנאי נאמר לו לא מדובשך וכו'.
שאלה ג.
הרי קודם היה משועבד רק גופינו, ועכשיו אף מחשבותינו ורצונותינו. וחיינו.
שאלה ד.
האם אם מישהו הוציא את סבא רבה שלי לפני 20 דורות לחירות האם אהיה אני, חייב לו את חיי.
תודה מראש על התשובות. מחכה להן.
(אם דיברתי ח"ו שלא כראוי אבקש את מחילתכם)
תשובה:
שלום וברכה
למעשה חלק משאלותיך נדונו בספרים שונים בארוכה, אבל לא אכתוב כרגע את הנאמר בהם בענין זה, כי מצירוף שאלותיך נראה לי שאתה לא נותן דעתך לנקודה אחת עיקרית ויסודית.
אתה בעצם מתייחס למציאות האנושית באופן פשטני למדי, רואה באדם ישות לעצמו, בעל רצונות מחשבות וחיים משלו, וכך אתה בעצם שואל מה הרווחתי מיציאת מצרים, במקום להיות משועבד לפרעה אני משועבד לבורא עולם. ומה בכלל הקשר שלי ליציאת מצרים? מה ההיגיון באמירה בהגדה שאילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו מצרים הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, וכי איזה עם שרד את כל אלפי השנים הללו? וכי לא יכול היה להתרחש משהו במשך הדורות שימנע את עבודתנו? ובכלל האם זה נכון היום שבכלל בטלה העבדות בכל העולם? המשפט הזה עדיין רלוונטי?
אלו שאלות יסוד, והתשובה להן פשוטה, ואני נוקט תחילה את לשונו המיוחד של רבי יהודה הלוי:
עבדי זמן עבדי עבדים הם
עבד ה' הוא לבד חפשי
על כן בּבַקש כל אנוש חלקו
"חֶלקִי ה'!" אמרה נפשי!
כלומר, כאשר אנחנו מדברים על יציאה מעבדות לחרות אנחנו בפירוש לא מדברים רק על שיעבוד הגוף, אלא גם על שיעבוד הנפש! אדם שהולך אחרי תאוותיו או אחר יצרו הרע הוא עבד, כיון שזה סותר למהות נשמתו, ולתכלית ותמצית חייו, וכאשר הוא משועבד לעבודת ה', הוא בעצם האדם החופשי, כי בכך הוא מבטא וממצה את מהותו יעודו ותכליתו. אין לאדם קיום עצמי, כל העולם מתקיים בכל רגע בהבל פיו של הקב"ה שהוא לבדו המציאות האמיתית, כל הקשר שלנו להוויה הוא בכך שאנחנו מחוברים לקב"ה.
ולכן, בהגדה של פסח אנחנו מתייחסים בעצם לביטוי החרות לשני המושגים גם יחד, יש מבנה גופני של עבדים היינו… ויוציאנו, ואחר כך מבנה מקביל של מתחיל עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום, ומדובר באותה משמעות של חרות, ולא בהחלפת שיעבוד אחד במשנהו.
ועיקר מה שאנו אומרים שלולי יציאת מצרים היינו עבדים לעד, אינו מתייחס לעבדות הגוף, שהיא כלל אינה קיימת היום, אלא לעבדות ושיעבוד הרוח! שכן עבד ה' הוא לבד חופשי!
משום כך גם נס הגאולה אינו רק לסבא רבה שלנו, ממש לא, שכן כל אחד מאיתנו נכלל בבחירת ה' בנו לעם, ובנתינת המצוות. גלות הגוף היתה לסבא רבה, אבל גלות הנפש, לנו ולבנינו עד עולם! אין לנו כל קיום עצמי ואין לנו כל משמעות ללא עבודת ה'. כך הוא מעצם הבריאה.
שנזכה לגאולה שלמה בגוף ובנפש, ויתקיים בנו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
תודה רבה לכם על התשובה הנפלאה.
בתשובה ביארתם היטב התשובה שצריכים להשיב לבן ה'חכם', אולם שאלתי הייתה בעיקר, מה להשיב לבן ה'רשע' (הוא החלל השמאלי שבלב, שלפעמים מתגבר על האדם). שאומר מה ה'עבודה' הזאת לכם.
ואינו רוצה לעשות ה'ישר והטוב', אלא מה שליבו (הרע) חפץ; מה נשיב לו לאותו בן רשע, על אלו הד' שאלות (המבוארים בשאלה).
תודה רבה רבה.
השאלה שלך היתה מה האמת, ואת זה צריך לדעת, ואת הרשע צריך לקרב לאמת, לאמיתות התורה ולמתיקותה. אין משהו אחר בענין זה מלבד האמת. לבן התם יש עוד משהו, והוא נושא של שכר ועונש וארעיות העולם הזה מה שבעצם אומר שזה מאוד כדאי, אבלח זו לא האמת המדוייקת כי אנחנו מדברים על מעלת עבודת ה' שלא על מנת לקבל פרס.
אם אתם יכולים בבקשה לומר לי הספרים המדברים בד' שאלות אלו . אשמח מאוד .
ושוב תודה רבה על האתר הנפלא הזה.
אינני יודע כרגע מי מציב זאת כשאלה ספציפית זו, אבל אתה מדבר על הנושא הכי בסיסי ביהדות, והוא המשמעות והתכלית של כל הבריאה ושל כל האדם, בעצם כל ספר במחשבת ישראל מכל סגנון שהוא מדבר על כך בצורה כזו או אחרת.
ברגע שנבין שכל יעודו של האדם עלי אדמות הוא עבודת ה' השאלה סרה מאליה כמובן.
התפיסה של השואל היא כביכול יש לו מציאות אחרת מלבד עבודת ה', אלא שהוא נדרש לשעבד אותה לרצון ה', וזו כמובן תפיסה שגויה, אולי בעצם הכי נמוכה בעבודת ה', סוג שנקרא יראת העונש, או עשה רצונך כרצונו.
השאר תגובה