שאלה:
מכובדיי ,
במהלך השבת נפל גליל לאסלה , וחששתי שיסתום אותה אז לקחתי מגב וניסיתי לדלות את הגליל הספוג עד שהצלחתי.
והשאלה שלי אם נהגתי נכון :
א) מצד שיש בזה מוקצה , או שאפשר להחשיב את זה כ"טלטול מן הצד" לפחות לדעת חלק מן הפוסקים , כי מוט המגב ארוך ומאוד מסורבל להשתמש בו וחהשחיל למגב את הגליל ;
ב) מצד "סוחט" — כי אחרי הכל, המים הרבים שיצאו ניקו קצת מהדופן של האסלה , או מכיוון שלמרות שהייתה לי בזה פעולת ניקוי , היא גם לא הייתה מושלמת (אם כך במה זה הועיל?) וזה גם ספק פסיק רישא דלא ניחא ליה /לא מתכוון ובאופן כזה של לאחר יד .
אודה לכם מאוד על משוב
תשובה:
יש בזה בהחלט בעיה של מוקצה, זה טלטול מן הצד לצורך דבר האסור, שאסור. חשש סוחט אין כאן משום שאין כוונה לזה וגם זה לא פסיק רישא. יש לדון, באופן שזה השירותים היחיד ולא ניתן להשתמש בו כך, להתיר לעשות זאת בשינוי משום כבוד הבריות.
איך ניתן היה להוציא בהיתר אם אין עוד בית שימוש נוסף?
אולי להחזיק את המקל במרפק.
ובין הזרועות?
מסתבר שגם.
רק לדעת החזו"א נחשב הדבר כטלטול לצורך דבר האסור, אבל לדעת הט"ז והמשנ"ב ועוד פוסקים, כל שאין כאן 'דאגה' למוקצה, אינו נחשב טלטול לצורך דבר האסור [וכפי שהתירו להזיז חמץ ע"י מקל]. ועי' מה שהאריך בספר ארחות שבת פרק י"ט הערה שמ"א.
אכן רוב הפוסקים דנים זאת כטלטול מן הצד לצורך דבר המותר! (השימוש באסלה כתקנה לאחר הוצאת הגליל הוא הדבר המותר עבורו מטלטל מן הצד!)
ומעבר לכל זה, הרי משום כבוד הבריות נדחה איסור דרבנן, כך שאם אין עוד שירותים וכד', נראה בעיני שמותר לו אפילו לטלטל בידו ובלבד שיזהר שלא יסחוט
מסכים עם הדברים.
השאר תגובה