שאלה:
בשבת האחרון לקחתי עליי נענע של גידול מיוחד על מנת להכין איתם תה, אך מכיון שאסור לשטוף אותם משום בורר הכנסתי רותם לתוך גרביון של אישה ואז פשוט הכנסתי אותם אל תוך כוס מים חמים , ואז מישהו אמר לי שיתכן ויש בזה איסור ברירה כיון שהגרביון הוא כלי המיועד לברירה והרי זה כבורר אוכל ( דהיינו הטעם הנפלט מהנענע) בכלי שאסור מדרבנן, האם זה באמת נכון ? לדעתי לא היה כאן שום איסור.
תשובה:
שלום וברכה
נניח רגע בצד את השאלה של מבשל, ונניח עשית את זה במים צוננים, או שאתה סומך על שיטות שבכלי שלישי מותר.
לגבי בורר, כל עוד הכל יחד בתוך הכלי אין בורר, וכשאתה מוציא תעשה זאת מהר שלא לברור מה שיוצא מהגרב לכוס.
מקורות:
בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' צט מדבר בענין זה לגבי שקית תה, וכתב שיש להוציא את השקית מהר או על ידי כפית ולא להמתין שיטופו ממנה הטיפות שבתוכה, כיון שהיא כעין מסננת והדבר אסור משום דין בורר.
תודה על המענה.
"או שאתה סומך על שיטות שבכלי שלישי מותר."
מה זאת אומרת "סומך"? שמשמע מדבריכם שזו מחלוקת גדולה ושקולה בפוסקים, ומחילה מכבודכם רבו הפוסקים שהוכיחו שהדבר מותר לכתחילה, אם אנחנו חשוש לכל איזה שיטה בהלכה אנחנו לא נגמור עם זה [כמובן שאני לא מדבר על ראשונים שאפילו לסברת יחיד שאוסר יש מקום לחשוש]
יותר מיזה לדעת חלק מהראשונים אין בישול ע"י עירוי אפילו אם זה מכלי ראשון.
כל שכן בנידון דידן שמדובר בעירוי ע"י כלי שני שדפנותיו צוננות ואין בו כח לבשל כדברי התוספות.
נכון שיש וויכוח בפוסקי זמננו, האם לערות מכלי שני אל תוך הכוס כאשר יש בה תיון או קודם לערות אל תוך כוס ריקה ורק אז להוסיף את התיון, וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו אבל לבוא ולומר "סומך" כאילו זה היתר לא כל כך ברור, זה לא מדוייק עמכם הסליחה.
[בפרט שיש גם הבדל בין ספרדי לאשכנזי ולצורך הענין אני ספרדי].
המנהג הרווח להחמיר כדעת ערוך השלחן וכדברי המשנה ברורה שיש בישול בתה גם בכלי שלישי. אינני יודע מה לגבי הנענע.
סליחה, המנהג הרווח להחמיר אצל ה- אשכנזים, מעולם לא היה מנהג להחמיר אצל הספרדים ועדיין חזון עובדיה חלק ד באריכות.
איני יודע מנין הרב קובע מהו "המנהג הרווח",רבים מחמירים ורבים מקילים שבכלי שלישי מותר.
אינני יודע איך זה קשור לאשכנזים וספרדים, זה נושא שאינו קשור לכללי הפסיקה ומנהגי הקהילות, וכל אחד יעשה בזה כהוראת רבו.
השאר תגובה