שאלה:
שלום,
רציתי לדעת כיצד הסתדרו עם הלכות נידה בזמן בית המקדש.
כיצד חיו ביומיום כאשר כל דבר שהאישה הנידה נגעה היה נטמא.
מי היה מבשל, מכבס, מנקה.
הרי אישה נידה במשך חלק משמעותי מחייה, כיצד ניתן לה תפקיד משמעותי ככ בניהול הבית כאשר בזמן ניכר ככ לא יכלה לבצעו?
לגעת בילדים, לטפל בהם, להכין אוכל ולנהל את הבית באופן כללי
יוצא שכל חודש היה צריך לטבול מחצית מהחפצים בבית, ובכל הזמן הזה לא היה מי שיתפקד וינהל אותו
תשובה:
שלום וברכה
אכן לאלו שהקפידו על הטהרות, והיו זמינים לבית המקדש זה היה מורכב בהחלט, אף כי יצויין שבזמן בית המקדש עדיין לא היתה כל אשה נזקקת לשבעה נקיים, הם היו יודעים להפריד בין נדה לזבה, כך שרק שבעה ימים היא היתה נדה, ההנהגה הזו שכל אשה סופרת שבעה נקיים היא בעיקרה מימי האמוראים תקנת רבי זירא על פי מנהג בנות ישראל, אף שיסודה עוד בתקנת רבי יהודה הנשיא שחי כ150 שנה לאחר חורבן בית המקדש.
ומה היה קורה במידה ואישה היתה נטמאת בעודה בבית המקדש?
דבר זה אינו מופקע כלל
היתה צריכה לצאת.
השאר תגובה