שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
חדר של הורים שיש תינוקת קטנה ומפני שהיא בוכה בלילה ומתעוררת האחים, שמו שם שולחן החלפה של התינוקת שמניחים אותה שם כדי לחתל, ושם נמצא החיתול עם הצואה זמן מה, ואחר כך משליכים אותו בפח בצידו ומפני הסכית לשירותים, וכמובן ריח רע בא לשם מפני זה.
האם על חדר שינה כזאת של ההורים יש לו דין בית כסא שהרי בית הכיסא בהמנה נאסר לדבר שבקדושה, ואין צריך לומר ששימוש ואף כשפינו הצואה גם אסור כדאיתא בש"ס שבת דף י סוף עמוד א ושורה ראשנה עמוד ב וכן בפוסקים. ודאי דין הוא לא לומר דבר שבקדושה, והנידון הוא האם זה הופך החד"ש לדין בית כיסא שאף כשתהיה יותר גדולה התינוקת ויפנו השולחן ההוא משם הרי כבר דין בית הכיסא עליו שהרי היה שם עסק של צואה באופן קבוע כמה חודשים.
ומהשאלה היא האם בהוצאת השולחן אין דין בית הכסא ונפקא מינה לומר קריאת שמע ודבר שבקדושה? ועוד שאלה ראוי לעשות כן ולישון אנשים בחדר שהוא שירותים של תנוקת? או דילמא לא אמרינן כך, ואין לו דין בית הכיסא אבל כל זמן שיש שם צואה אף שבשקית דין בית הכיסא עליו?
ודאי טוב להחמיר אבל אין דרכה של התורה בכך אלא כל המחמיר יחמיר על עצמו וכן באנו לברר מהיא ההלכה ולא לדבר על חומרות, מן הראוי לא לומר שום דבר בקדושה בחדר כזה.
תודה ברכה הוהצלחה
תשובה:
שלום וברכה
ודאי החדר לא נחשב בית הכסא, עיקרו אינו לכך, וכל השימוש הזה שאתה מציין הוא אקראי ונעשה באופן לכתחילה על מנת להוציאו אחר כך, וזה בסדר גמור. מותר לומר שם דברי קדושה ולהתפלל, כמובן כאשר אין שם שקית כזו עם טיטול מלוכלך.
יום נעים ורוב נחת.
