חתונה לאחר אזכרה

כתבת 11 חודש ומכאן דברינו.

לא חשוב, נסכם את הדברים: ביום האזכרה כל השנים, הצאצאים שהם בעצם אבלים לא הולכים לחתונות, שאר בני אדם הולכים. זה מדבר על יום הפטירה, ולא על אזכרת 11 חודש. באזכרת 11 חודש, מי שבתוך שנת האבל אינו הולך לחתונה והשאר הולכים.

המנהג שלא להכנס לשמחה ביארצייט מקורו ברמ”א בסי’ שצא וסי’ תב. אולם הלבוש שם חולק ומתיר וכ”כ בלחם הפנים בשם חמיו בעל המגן אברהם, שדין זה אינו נוהג אלא בשנה הראשונה לפטירה שיש דיני אבלות כמו בי”ב חודש, אבל בשאר שנים אין חשש. אמנם הש”ך בסי’ תב שם הביא דבריהם וחולק ולדעתו גם בשאר שנים יש לחשוש, אבל בבן משפחה קרוב יש להקל ולסמוך על הדעות המקילות.
בהערת אגב, באליה רבה סי’ רפח ס”ק יח כתב שאין איסור אלא בשמחת חתן וכלה – חתונה או שבע ברכות, אבל שאר סעודות מצוה ואפילו סעודות הרשות – מותרות לאבל, וכ”כ שם הפתחי תשובה בשם שו”ת מקום שמואל, וכן דעת השאילת יעב”ץ והקיצור שו”ע, הובאו דבריהם בקיצור דברי סופרים פרק סה, עיי”ש.