שאלה:
לעתים מתפרסם שחייל ציווה שאם יפול בשבי, לא יתאמצו לפדות אותו ע"י שחרור מחבלים או סיכון חיילים במבצע חילוץ. אם חייל כזה נפל בשבי, האם חובה לפדות אותו?
תשובה:
שלום וברכה
עצם הנושא של מה לעשות כאשר חייל נופל בשבי הוא נושא מאוד מורכב ולא פשוט.
אולם הבקשה של החייל הזה לדעתי אינה רלוונטית, ומשתי סיבות:
1. מה שהוא אמר זה יפה מאוד כאשר הוא בחוץ, והסיכוי שיפול בשבי הוא אחד למליון, אינני יודע מה הוא חושב כשהוא שם, אינני יודע מה הוא עובר ומה הוא רוצה עכשיו, ולכן אני יוצא מנקודת הנחה שמה שהוחלט שטוב ונכון לעשות, טוב גם במקרה שלו.
2. אין ספק שהנושא המרכזי בהצלת חייל תוך סיכון חיילים אחרים או סיכון עתידי וכו', נובע משתי סיבות: האחת היא אכן המחוייבות שלנו לחייל הזה עצמו, שהלך להגן עלינו, וחלק מהחוזה הבלתי כתוב, הוא ששולחיו יעשו הכל כדי להחזיר אותו הביתה. אולם יש עוד שני נמוקים חשובים, האחד הוא החיוב ההלכתי לעסוק בהצלת נפש, שהוא נושא שאמור להיות נדון באופן אובייקטיבי ללא קשר לדעתו של הניצול. כפי שמובן מאליו שחולה שמבקש שלא יפנו אותו לבית החולים אין היתר לשמוע לו כיון שיש חיוב להציל נפש מישראל [יש מקרים שונים אבל באופן כללי זה כך]. והנושא הנוסף, הוא התחושה של שאר החיילים, חייל שרואה שחברו נמק בשבי, מאבד אומץ ומוטיבציה.
לכן לא הייתי מייחס משמעות רבה לבקשה כזו, אלא לעצם הענין עצמו שהוא כאמור נושא מורכב.
