שאלה:
מי שלומד בבימ"ד ובירך שהכל, לאחר זמן מה הניח ראשו למנוחה ונרדם.
כשיתעורר האם יצטרך לברך שוב שהכל?
תשובה:
בשו"ע בסוף סימן קעח כתב ששנת ארעי אינה הפסק ושנת קבע נחשבת הפסק.
מה נקרא שנת קבע? ודאי לא פחות מחצי שעה, הנדון בפוסקים אם זה דוקא בשינה על מיטתו [כך נראה במשנה ברורה] או גם כשישן על אצילי ידיו, אבל זה רק בשינה חזקה של חצי שעה רצופה, ולכן באופן כזה יש בעצם ספק ברכות.
מקורות:
ראה שו"ע משנה ברורה כף החיים ודעת תורה בסימן קעח סעיף ז.
למעשה מדוע שינה אף על אצילי ידיו לא נחשבת להסח הדעת. הלוא סו"ס דעתו הוסחה לגמרי אף שאינו על מיטתו ואף שאינו זמן כ"כ רב?
עטרת צבי אורח חיים סימן קעח ס"ק יא:
כתב בעל הלבוש כללא דמילתא, כל דבר שדרך אדם לעשות לפעמים באמצע עסקיו דרך אקראי בעלמא מיקרי ולא הוי היסח הדעת:
כלומר היסח הדעת אין הכוונה שצריך כל הזמן לחשוב על האוכל, אלא שלא לפנות לנושא אחר באופן העוקר את המצב הזה של הסעודה.
נו, ומה דוגמא טובה יותר מכך שנרדם והתנתק לגמרי?
זה לא שישב ע"י כוס קפה ונכנס לתוס' אך עדיין נשמתו כאן.
נמנום כזה אפשרי גם באמצע משהו ואנשים לא רואים אותו כהפסק.
שים לב שלא דיברתי על "נמנום", אלא "שנרדם והתנתק לגמרי".
נכון מאוד, גם באופן זה קיימת הסברא הנ"ל, ועל זה הסברתי שהיסח הדעת אין פירושו שאני כל הזמן צריך לחשוב על האוכל, אלא שלא עשיתי משהו שחורג מהתנהלות הרגילה של הסעודה. ראה כל הפרטים בס' פסקי תשובות שם.
ראיתי.
וצריך ביאור איך יתכן שישן כמה שעות על אצילי ידיו ואעפ"כ עדיין לא נחשב הסיח דעתו. חסר כאן בגדר "הסח הדעת".
תודה.
השאר תגובה