תשלום השתתפות של היסודות לפי איזה מחיר?

שאלה:

שלום לרבנים שכן בקומה ראשונה בנה תוספת בניה לפני שבע שנים ועשה יסודות לכל ארבע הקומות .עכשיו שכן בקומה שלישית בונה האם צריך לשלם את מחיר היסודות כפי ששילם קומה ראשונה לפני שבע שנים .או את מחיר של בנית יסודות היום ? יישר כח

תשובה:

שלום וברכה,

התשלום של השתתפות ביסודות הינו לפי המחיר שהוציא עבור הבנייה, ולכן יש לחשב לפי העלות שהיה בזמן הבנייה ולא לפי המחיר עכשיו.

בהצלחה.

מקורות:

במשנה ב"ב ה, א: כותל חצר שנפל – מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. פירש"י – שבשיעור ד' אמות אין היזק ראיה. בחזקת שנתן, עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן – אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה – מגלגלין עליו את הכל. פירש"י שאם האחד הגביה למעלה מד' אמות והשני לא רצה בתחילה להשתתף מעל הגובה של ד"א, ואח"כ בנה כותל אחר מעל ד"א כדי לסכך, חייב להשתתף עם הראשון בכל גובה הכותל שמעל ד"א. והטעם שמגלגלים את הכל פירש"י – "דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהה דהיאך".

והקשו תוספות (ד"ה אע"פ) מדוע אם גלי דעתיה שניחא ליה מגלגלים עליו את הכל, והרי זה נהנה וזה לא חסר פטור. תירצו תוספות ב' תירוצים: א. שכיון שהראה שנוח לו בהגבהת הכותל של השני, וא"כ נוח לו בהוצאות כדי להנות, ולכן מגלגלים עליו את כל ההוצאה. תוספות הוכיחו דבריהם מהגמרא ב"ק כ, ב שמבואר שם שאם לאחד יש שדות מסביב חברו וגדר בינו לבין חברו אין הניקף צריך להשתתף בהוצאות, משום שזה נהנה וזה אינו חסר – פטור. אולם אם המקיף הקיף אותו בג' רוחות ועמד הניקף וגדר את הרביעית, חייב הניקף להשתתף בכל הגדרות של ארבע הרוחות, כיון שגילה דעתו שמוכן להוציא הוצאה עבור ההנאה מגלגלים עליו את כל ההוצאה. עוד תירצו תוספות ב. השכן שהגביה את הכותל מעל ד' אמות הוא בגלל ההיזק ראיה של השכן שרצה שלא יהיה לו היזק ראיה כלל, וכיון שהנהנה הוא שגרם לשני להוציא את ההוצאות, חייב הנהנה לשלם עבור ההנאה. עכ"ד התוספות.

נמצא שנחלקו ב' תירוצי התוספות בזה נהנה וזה אינו חסר, שלפי התירוץ הראשון חייב אם גילה דעתו שנוח לו להוציא הוצאה. ולפי תירוץ השני רק אם גרם לשני חלק מההוצאה מגלגלים עליו תשלום עבור כל ההנאה.

בשו"ת נודע ביהודה (חו"מ תנינא כד) הקשה על תירוצו הראשון של התוספות מדוע נאמר שגילה דעתו שנוח לו בהוצאה קטנה מגלגלים עליו את הכל, והרי עבור ההנאה מוכן להנות רק אם ישלם מקצת הוצאה אבל לכתחילה לא היה מוכן לשלם הוצאה מרובה. ומדוע שנגלגל עליו את כל ההוצאה. מכוח קושיה זו ביאר הנו"ב שגם בתירוץ הראשון כוונת התוספות לדבריהם בתירוץ השני שכיון שגרם לשני להוציא הוצאה לכן אם הוציא מקצת מגלגלים עליו את הכל. ושני תנאים צריך לשלם בזה נהנה וזה אינו חסר, גם שהוא גרם הוצאה לחברו, וגם שגילה דעתו שנוח לו במקצת הוצאה ואז מגלגלים עליו את הכל.

הנמו"י (רי"ף דף ג, א) מתרץ את קושיית תוספות שלא אומרים זה נהנה וזה אינו חסר, משום שהראשון שהגביה את הכותל על הכותל שנמצא על הגבול שבין שני החצרות, דעתו להקנות חצי מהכותל לשני כאשר ישתמש בכותל. 

נמצא שנחלקו התוספות והנמו"י בטעם המשנה שאם סמך לו כותל אחר מגלגלים עליו את הכל. לדעת התוספות משום שנהנה מהכותל, וכאן מחייבים על ההנאה משום שגילה דעתו או משום שגרם לחברו להוציא הוצאה. ולדעת הנמו"י חייב לשלם משום שמקנה לו חצי מהכותל.

נפ"מ – לשלם לשכן שהרחיב כשלא גרם להוצאות נוספות

שכן שהרחיב את ביתו והשכן העליון רוצה להרחיב על גביו, והתחתון לא מרבה בהוצאות בגלל השכן מע"ג, שהרי אין הבדל אם מרחיב לבדו או ששניים מרחיבים ביחד. שלדעת התוספות אם גילה דעתו שנוח לו בהוצאה יהיה חייב לשלם עבור ההנאה, ולכן יהיה חייב לשלם חצי מהיציקה של הרצפה. אולם לתירוץ השני של התוספות, וכן לפי הבנת הנו"ב בדברי התוספות שהסיבה שחייב לשלם משום שגרם לו הוצאות נוספות, א"כ כאן שהעליון שרוצה להנות לא גרם הוצאות – פטור מלשלם עבור ההנאה. ולפי דברי הנמו"י שמקנה לו חצי מהכותל, א"כ גם כאן מקנה לו חצי מהתקרה שלו, ולכן חייב לשלם חצי מהיציקה. מהנתיבות (קנז ס"ק ג) מבואר שהשו"ע פוסק כדברי הנמו"י ולפ"ז חייבים.

נפ"מ – אם מסתפק בכותל פשוט

הנתיבות סימן קנז ס"ק ז דייק דברי השו"ע שמשמע שחייב לשלם עבור כל הגבהת הכותל גם אם בפועל משתמש רק בחצי כותל. והקשה הנתיבות מדוע ישלם את הכל, וכן קשה שמשמע שאם רוצה כותל מעץ משמע שמשלם כותל יקר. ותירץ הנתיבות שיש הבדל אם סומך על הכותל עצמו לבין אם נהנה מהכתלים מבלי להשתמש בהם ממש. שאם משתמש בהם ממש הרי הוא קונה חצי מהכתלים וחייב לשלם עבורם גם אם זה כתלים יקרים והוא מקיץ את שאר הכתלים בכתלים זולים. אבל אם לא משתמש ע"ד הכתלים אינו משלם את היוקר של הכתלים אלא ממה שנהנה.

ולפ"ז אם אחד בנה כותל מבנייה קבועה, והשכן רוצה לסגור בבנייה קלה, אם משתמש ע"ג הכותל של חברו חייב לשלם לו מחיר יקר, גם ששאר הכתלים הם בנייה קלה, כיון שקונה חצי מהכותל. אבל אם לא משתמש על גבי הכותל לא ישלם אלא מחיר של כותל של בנייה קלה כדין נהנה. אולם לפי דעת התוספות שלעולם משלם מדין נהנה, יש לשלם רק עבור ממה שנהנה – קיר של בנייה קלה. 

השתנה המחיר

אם השתנה המחיר מהזמן שבנה לזמן שהשכן מרחיב, לפי דעת התוספות שמשלם מדין נהנה יש לדון האם משלם לפי המחיר של היום או מחיר שהיה בזמן שבנה. אולם לפי דעת הנמו"י כתב החזו"א שמשלם לפי המחיר שהוציא כיון שמתחילה בנה ע"ד שאם ישתמש מקנה לו למפרע. וע"ע בחזו"א שמצדד שגם לתוספות תשלומי נהנה זה לפי המחיר שהוציא למפרע.