שאלה:
שלום רב
מדוע האשכנזים לא כ"כ מקפידים לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, כגון כשעולים לתורה ובברכות ההפטרה וכן באופן כללי, (מלבד בחזרת הש"ץ ששם אפי' שזה נתקן להוציא כן נהגו לענות) הרי זה הלכה מפורשת בשו"ע או"ח קכד' סעיף ה' ואין ע"ז שום חולק.
בברכה
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע מה הסיבה לכך, מלבד דברי האגרות משה או"ח ח"ג סי' צח, שכתב שכיון שזה אינו חיוב, לא נהגו להקפיד על כך בברכות פרטיות. כלומר הוא למד שדברי השו"ע הם הנהגה מסויימת טובה אבל לא חיוב, שעל כן גם בפסוקי דזמרה אסור לענות ענייה זו. בנוסף יצויין, שדין זה נאמר רק בברכות ולא בכל הזכרה שבתפילה.
מקורות:
מגן גיבורים אלף המגן סימן קכד ס"ק יא
אין לענות ב"ה וב"ש רק בברכה ולא על שמות שמזכיר התפלה שו"ת דב"ש שם, ובשכנה"ג בהשמטות סי' קכ"ח והפר"ח כאן ובסימן קכ"ח ומים חיים פ"ב מעיוה"כ הלכה ז' כתב על כל הזכרת שמות צ"ל ב"ה וב"ש ולא נהגו כן, וראייתו אינו ראי' כמ"ש בהגהותינו ביומ' דשאני התם דהי' בשם המפורש וכן מצאנו כעת בקתכ"פ שכתב כן:
כך גם כתב הפסקי תשובות ח"א דף תתקטז' ד"ה אמנם, וזאת לשונו פחות או יותר: מנהג זה אינו מובא בתלמודים ומדרשי חז"ל ואינו חיוב מן הדין, אלא מקורו ברא"ש והוא בעצמו נהג כן ממשנת חסידות.
בהמשך שם יש עוד על הגר"א שלא אמר ברוך הוא וברוך שמו ועיין שם בטעמים.
שעה"צ סקכ"ד ומטעם זה יש נמנעים לומר ב"ה וב"ש.. ועיין במעשה רב
לכאורה דברי הגר"א אמורים רק על חזרת הש"ץ שהציבור יוצא בכך יד"ח ולכן לא הבאתי דבריו. שכן השואל הדגיש זאת.
השאר תגובה