שאלה:
ידיד הביא לי בקבוק יין בכשרות מהודרת
היין מאוצר בית דין, וכתוב עליו שהוא קדוש בקדושת שביעית ואם הוא נרכש לפני פסח תשפ"ג, צריך ביעור מעשרות ערב פסח.
החבר קנה את היין (במחיר מוזל מאד, כמובן) בחודש האחרון, כלומר לאחר פסח תשפ"ג
האם מותר לי להשתמש ביין ?
אשמח גם לקבל קצת פירוט על כל הענין של ביעור מעשרות, ואיך זה נוגע למעשה בשנה זו שלאחר שמיטה.
תשובה:
שלום וברכה
באופן עקרוני יין כזה בכלל לא אמור לעמוד למכירה אלא לחלוקה.
הטוב ביותר לברר אם נעשה בו ביעור והפקר במועד, בערב פסח הנ"ל, ולא זכו בו עד לאחר הפסח, באופן זה אין בעיה לשתותו ורק נוהגים בו קדושת שביעית.
במידה ולא נעשה בו ביעור, אם זה עשה בשוגג מחמת חוסר ידיעה, נחלקו בכך הפוסקים, ראה חזון איש סי’ יד שאסר, אולם, הגרש”ז אויערבך במנחת שלמה סי נא מיקל על פי דברי החרדים בפרק ביעור פירות שביעית, וטעמו, משום שסיבת האיסור זה קנס, ואין מקום לקנוס אדם שלא ידע מהלכה זו. לכן יש מקום לסמוך על דעת המקילים, להוציא את היין או הפירות החוצה ולעשות ביעור על ידי הפקר עכשיו, ואז אפשר לשוב ולזכות בהם מיד.
במידה ולא ידוע ברשות מי היה היין בזמן הביעור, האם מחמת הספק יש להקל או להחמיר,
והאם זה לכתחילה (לחברי ארגז יין שקנה)
אגב, התשלום על היין היה מינימלי ונעשה על פי ההלכה. בתור תשלום הוצאות בי"ד וכו'
מספק יש לסמוך על דברי הגרש"ז.
השאר תגובה