לחם משנה על יותר משני לחמים / על חלה קפואה

שאלה:

שלום וברכה.
לעיתים קורה שאין חלה נוספת ללחם משנה, ואני משתמש בפיתה מהמקפיא.
האם יש צורך להוציא פיתה אחת מתוך החבילה, או שאפשר להצמיד את החבילה לחלה ולברך?

תשובה:

שלום וברכה

ידועים דברי הרמ"א בתחילת סי' רסג, שבדבר המכוון שיש בו שיעור מסוים, כמו הדלקת נרות שבת שיש ענין בשני נרות זכור ושמור, המוסיף אינו גורע.

אמנם לגבי מה שאמרת שאתה מוציא מהמקפיא נחלקו בזה הדעות:

השבט הלוי (ח"ו סימן לא) כתב שראוי להחמיר לכתחילה לא לצאת ידי חובת לחם משנה בחלה קפואה:

"אשר שאל בענין לחם משנה בענין השכיח היום, שלוקחים החלות מהמקרר והמה קרושים, קשים כאבן, ואינם ראויים לאכילה, אם שייך לצרף זה ללחם משנה, וכבודו צידד בזה להקל. דרכי להחמיר בזה, דכיון דנקרא לחם משנה ולדעת קצת ראשונים באמת צריך לבצוע על שניהם, ממילא בעינן שיהיה ראוי לאכילה ממש. ולא מהני כאן סברת עומד להפשיר שכתב כב', דמה יושיענו זה, דהשתא מיהת בשעת סעודה ראויים לאכילה בעינן. ולא ראיתי ראיה מכרעת בדבריו. ואע"פ שידעתי מקילים בזה, ראוי להחמיר לכתחילה".

ומבואר בדבריו כי מחמת הצורך שיהיה הלחם משנה "ראוי לאכילה ממש", אין לצרף לכתחילה חלה קפואה ל"לחם משנה".

מאידך מצאנו שתי סברות להתיר צירוף חלה קפואה ל"לחם משנה":

בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן קי אות ד) כתב: "וכבר באה שאלה לפני בחלת לחם שהוציאו אותה מהמקרר כשהיא קפואה ואינה ראוי' לאכילה, אם מותר לצרפה ללחם משנה, או שצריך לחכות עד שתופשר על כל פנים במידה שתהא ראויה לאכילה על ידי הדחק. והוריתי שדי אם תהיה ראויה לאכילה בסוף הסעודה, והרי בידו להמשיך סעודתו כמה שירצה".

אפילו אם החלה לא תפשיר ותהיה ראויה לאכילה בסעודה זו, כתב המנחת יצחק (ח"ט סימן מב) שמכל מקום יש "שֵׁם" לחם על לחם קפוא, כי אפשר לתקנו שיהיה ראוי לאכילה, ולכן ניתן לצרפו ל"לחם משנה", כדבריו: "אמנם נראה דבכעין נדון דידן דראוי לאכילה בלי שום תקון, ורק מחמת קרירות אי אפשר לאכלו, אשר כעבור קצת זמן יסור קרירותו מעצמו, וגם עכשיו אפשר על ידי חמימותו אצל האש באופן המותר בשבת. הרי אף דבשעת אכילה בש"ק לצאת לחם משנה עדיין לא נעשה ראוי לאכילה, מכל מקום כיון שאפשר לתקנו באופן שראוי לאכילה אחר כך, קרוי ראוי לאכילה, ומצטרף ללחם משנה".