שאלה:
שלו' וברכה לכבוד הרב,
במטרה לצאת מכל מיני מצבי ספק העולים בלב לגבי מחילה על חובות כספייי'ם, זכויות ממון וכיוצ"ב שחיי'בים לי הזולת בכדי שלא אפסידם מסרתי ביני לבין עצמי מודעה בערך כזו: כל חוב כספי, זכות כספית שחיי'בים לי איני מוחל עליהם אלא אם כן אומר בפירוש שאני מוחל עליהם והוספתי לסיום מתוך בלבול :" ודברי שבלב אינם דברים ודברי שבלב דברים". האם בגלל הסיום הזה נכנסתי עכשיו לגדר של מחילה בטעות ואין לי מה לדרוש חובות שחיי'בים לי כי ראיתי מתשובה כאן באתר ובעוד אתרים תורניי'ם נוספים כי יש רק מצבים מסוימים ביותר שפוטרים את המוחל בטעות?
בברכה,
תשובה:
שלום וברכה,
מחילה בלב אינה מחילה, ולכן גם אתה חושב למחול בלב אין המחילה חלה.
מה שאמרת בטעות לא מעלה ולא מוריד לגבי המחילה בלב ואין המחילה בלב חלה.
בהצלחה.
מקורות:
ראה קצות ונתיבות סימן יב.
תודה לכבוד הרב. וברשות הרב ההיתי מבקש לשאול עוד, מאחר שלדיבורי בפה בטעות את סיום המודעה הנ"ל הרב כתב על כך שזה לא מעלה ומוריד ואין המחילה חלה, האם אפשרי לנו ויהיה לזה גם תוקף הלכתי להיתר "ללכת רחוק יותר" ולהתנות תנאי\למסור מודעה גם בדיבור כמובן, ש : "כל מחילה בפה על ממון וכיוצ"ב שתאמר על ידינו מכאן ולהבא לפלוני זה או אחר החיי'ב לנו חוב כספי – לא תחול ובטילה היא!" – תנאי כזה מועיל ותופס?
אדם שהתנה שמבטל את כל המחילה, לא יועיל מחילה שימחל אח"כ בפיו, כיון שדיבור מבטל דיבור, והדיבור אח"כ שמוחל בפיו יבטל את המסירת מודעה שמסר לפני כן.
השאר תגובה