לתרומות לחץ כאן

טעימת קפילא לספרדי ואחר כך אשכנזי יאכל מהתבשיל

שאלה:

לפי פתרון הגר"ש סלנט הפשוט לכאורה, שבמקרה ונתערב דבר איסור בפחות משישים (שלדעת הרמ"א אי אפשר להתירו על ידי קפילא גוי) אפשר להביא קפילא שיטעם, ואם יאמר שאין טעם איסור, יטעם מהתבשיל יהודי ספרדי הנוהג על פי הכרעת השולחן ערוך, ואם גם הוא יאמר שאין טעם איסור, יוכל האשכנזי הנוהג על פי הכרעת הרמ"א אף הוא לאכול, שהרי על יהודי מותר לסמוך לפי דעה זו.
אם כן, כל אדם, אפילו אשכנזי, שאכל בטעות מאכל בשרי שנפל בו חלב והוא מרגיש שאין בזה שום שום טעם בשר, מדוע שלא יוכל להמשיך לאכול הלאה את המאכל? הרי הוא יודע בעצמו שאין נ"ט, והוא נאמן לעצמו על עצמו.

תשובה:

כידוע עצה זו נתן הרב מטעפליק במעשה של שעת הדחק בירושלים בשמחת נישואין שנוצרה תערובת, והורה שספרדי יסמוך על קפילא גוי ואז יוכל הישראל לסמוך על הספרדי שאינו טועם טעם בשר. אבל מסתמא זה רק מחמת דוחק השעה והעניות הורה כן, שהרי למעשה כבר כתבו פוסקי ספרד, שבנידו"ד גם הספרדים נוהגים כדברי הרמ"א שאין סומכין על טעימת עכו"ם אלא משערים הכל בששים, וכמ"ש הפר"ח (סי' פ"ז סקכ"ט) וארץ חיים (סי' צ"ח סק"א) ובן איש חי (שנה שניה פרשת קרח אות א') וזבחי צדק (סי' צ"ב סק"ב) וכה"ח (סי' צ"ב סק"ב וסי' צ"ו סק"ו וסי' צ"ח סק"ב), ולפ"ז נפל האי התירא בבירא.

ועי' שו"ת יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' י') שמיקל באופן שקרוב לודאי שאין טעם האיסור נרגש, אם יש הפסד מרובה, או כשיש עוד סניף להקל, לסמוך על טעימת גוי, עי"ש. ומכל מקום ודאי זה ממש לא לכתחילה, ולכן העצה הזו אינה מובאת כלל הלכה למעשה.

שבת שלום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל