לתרומות לחץ כאן

בקבוק יין שנגע בו או מזג ממנו מחלל שבת בפרהסיה – כל האופנים

שאלה:

בע"ה

שבוע מצוין!
אני בעל תשובה זמן מה ויש לי כמה שאלות שעלו לי בנושא ואשמח שתסייעו לי:

בכל המקרים מדובר ביין שאינו מבושל
1. כשנאמר נגיעה ביין, האם מדובר בנגיעה ביין ממש (כמו לתחוב האצבע לבקבוק או לכוס ולגעת בנוזל היין?) או בנגיעה בבקבוק היין מספיקה?
2. האם מותר לו לגעת/להרים/להוזיז (בעלמא) בבקבוק חדש וסגור ושאינו מבושל?
3. אם הוא משכשך בקבוק יין שאינו מבושל, חדש וסגור, האם היין נאסר?
4. אם נגע/הרים/הוזיז (בעלמא) בבקבוק יין פתוח, האם מותר לשתות מאותו היין?
5. האם מותר לשתות יין שהוא מזג, בלי ששיכשך קודם לכן?
6. אם שתה מכוס יין לא מבושל, ללא שיכשוך, האם מותר לשתות מאותה כוס אחריו?
7. יין לא מבושל שנמזג למחלל שבת בפרהסיא – הכוס אינה בידו בעת המזיגה, אלא מונחת על השולחן, מתמלאת ביין, ורק לאחר שהפסיק המילוי של הכוס, הוא בא ולוקח את כוס היין ומשכשך אותה, האם לאחר מכן כל היין שהיה בבקבוק נאסר?
8. ביין שנאסר יש איסור בל תשחית? מה לעשות איתו? להביא לגוי? לחכות שיהפוך לחומץ?
9. האם יש חשש גם ביין מבושל?

בבקשה עזרתכם בנושא

תשובה:

ננסה לסכם כמה כללים:

1. ראשית צריך לדעת, כי פסקו הידוע של החזון איש הוא שאדם חילוני שלא קיבל כלל חינוך תורני מעולם נחשב תינוק שנשבה, ולכן יש שכתבו שמגעו אינו אוסר את היין, ראה שו"ת משנה הלכות תנינא ח"ב סי' לו, למעשה קשה מאוד להקל כך בזמנינו, ויותר נוקטים כך רק לחומרא, לחלל עליהם שבת לצורך פיקוח נפש וכדומה, אבל לאידך לענין יין נוהגים לחוש שאין דינם כתינוקות שנשבו כיון שהם מכירים ויודעים שיש יהדות וכו', ראה בזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' ת. אבל בשעת הדחק [עלבון גדול וכדומה] יש על מה לסמוך.

2. יין מפוסטר, דעת הגר”ע יוסף בהערות לס’ נשמת אברהם שאין בו איסור, וכ”כ בשו”ת שבט הלוי ח”ב סי’ נא, ובשו”ת אגרות משה יו”ד ח”ב סי’ נב. אולם בשו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ כה כתב, שהואיל והפיסטור אינו ברתיחה גמורה וכל תועלתו אינו אלא להמית את החיידקים אין דינו כיין מבושל, וכך הסכים הגרב”צ אבא שאול בספרו אור לציון ח”ב סי’ כ, וכן דעת הגרי”ש אלישיב, כמובא בקובץ תשובות ח”א סי’ עה. וטעמו, משום שהפיסטור אינו ענין לעצמו אלא חלק מהליך עשיית היין, וכיון שהטעם שהקלו בזה הוא משום שיין מבושל אינו מצוי, לא שייך טעם זה לענין פיסטור הנעשה בכל יין בזמנינו.

3. אם הוא רק הרים את היין ולא מזג ממנו, יש להקל בשעת הדחק זו שהוא לא נאסר בשתייה, אבל אם הוא מוזג ממנו אין להקל כלל. מצוי כשהוא מעביר כוסית יין בשבתו ליד השולחן. אבל אם מזג ממנו או שתה ממנו – אסור.

4. כאשר הפקק סגור היין אינו נאסר, כמו שכתב השו"ע סי' קכ"ד סעיף כ"ה וחכמת אדם כלל ע"ו ס"י, ואף אם הוא מניד אותו דרך הילוכו אין היין נאסר שאין זה דרך ניסוך, כמו שכתב הט"ז קכה,יג.

5. מה שמזגו לו אינו אוסר מה שנשאר בבקבוק.

6. ביין שנאסר אין בעיה של בל תשחית הוא הרי אסור בשתייה…

7. ביין מבושל אין חשש.

שבוע טוב ומבורך.

מקורות:

3. כל עוד לא שכשך את הבקבוק אין היין נאסר כמו שכתב השו"ע קכד,יח: היה נושא כלי פתוח ובו יין, וישראל הולך אחריו, אם הוא חסר ולא שכשכו, מותר בשתייה. (וי"א דאפילו שכשכו בכלי, שרי כאן) (רשב"א והראב"ד והרא"ש) (וכן עיקר). ואם הוא מלא, אסור בהנאה שמא נגע בו. ואם הישראל הולך בצדו ונטר ליה, אפילו מלא מותר שא"א לו ליגע שלא יראנו. ואם היה נושא הכלי במוט בשנים, אפילו מלא והישראל הולך אחריו, מותר. וה"ה לנושא דלי דרך טבעתו (תוספות וסה"ת וסמ"ק) הגה: ובלבד שהישראל סייעו כשהכניס המוט בטבעת הכלי (מרדכי בשם ראבי"ה), או שראה כשהכניסו העובד כוכבים שלא נגע. וכתב הש"ך שם ס"ק מ"ג וז"ל 'ולכן אני תמה על קצת המחמירים ומפסידים ממונם של ישראל לאסור יין ע"י שנגע העכו"ם בכלי בלא שום שכשוך ולכן נראה שאין לחוש כלל וכל שכן לדידן דשרי', וגדר שכשוך אינו בהזזת היין בעלמא כמו שכתב הגר"א קכד,מב שהטיית היין לא נחשב שכשוכו ונאסר שפיכת היין על ידי הגוי רק משום כחו, ובחזו"א נא,ד כתב שנשיאת כובא אינה נחשבת שכשוך, ולכן בסתם הזזת יין אין חשש שכשוך כלל. כל זה עיקר הדבר שמחלל שבת אוסר יין בנגיעתו אינו ברור שאמנם כך כתב הב"י סי' קי"ט בשם הרשב"א. ובש"ך ריש סי' קכ"ד הביא כן מרבינו שמשון והמבי"ט והרדב"ז (לגבי קראים) וכן העיקר להלכה, מ"מ יש שמצדדים להקל בזה כיון שכל הטעם לאסור סתם יינם הוא שלא יבואו להתחתן עם בנותיהן ובמומר זה לא שייך (חי' חת"ס לסי' קכ"ד ויד יהודה סי' ב' סק"ט, וגם החזו"א יו"ד סי' ב' אות כ"ג כתב שלא ידע מקורו של הרשב"א).

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אם המחלל שבת בפרהסיא מוזג לעצמו, אז בעצם, אסור לו לשתות את היין נכון?
    אז אם אני באירוע חברתי ואני מביא יין כמתנה למשל לאותו האמור, אני באמת בעצם מכשיל אותו כאשר הוא ימזוג לעצמו היין? "בפני עיוור לא תיתן מכשול"?

  2. זה נושא רחב שדנו בו הפסוקים, ורבים צידדו שכיון שהאיור הוא משום חתנות, לא ניתן לאסור זאת על האדם עצמו, הוא אין לו איסור להתקרב לעצמו…

  3. האם בקבוק היין או הכלי (לדוגמא: לגִׁין, בלעז Decanter) שמימנו נמזג היין על ידי מחלל השבת בפרהסיא נאסר לאחר שרוקן? אפשר ליהנות מהכלי?

  4. כבוד הרבנים,
    אשמח לעזרתכם,
    1. שימוש בפקק ואקום (פקק עם לחצן שפועל על ידי קפיץ שלוחצים עליו והוא מוציא אויר מהבקבוק) האם ניתן להשתמש בפקק כזה בשבת?
    2. אם מחלל שבת בפרהסיה השתמש בפקק המדובר לבקבוק היין, והיין נגע בפקק או שלא נגע כלל, בכל מיקרה ניתן להשתמש בפקק לבקבוקים אחרים?
    3. כמו כן, פותחן בקבוקי יין שהשתמש בו מחלל שבת בפרהסיה, ניתן להשתמש בו?
    4. ודבר אחרון, כוֹס שנמזג אליו יין על ידי מחלל שבת בפרהסיה מותר בשימוש או שהוא צריך גם שטיפה כל 24 שעות וכו' כמו שנכתב למעלה?

  5. 1. מותר.
    2. אם הוא סופג – שעם – זו בעיה, אם אינו סופג והוא נקי מותר.
    3. מותר.
    4. כיון שהיין שהה בו זמן קצר די בהדחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל