שאלה:
שלום
אנחנו כנראה לפני דיון בבית דין (הלוואי ולא נצטרך )
היינו שמחים לשמוע על סיכויי הצלחה ואני מקווה שזה מקובל. אם לא אני מוותר.
עמותה א' מחזיקה בחכירה שטח בהסכם עם העירייה המקומית. השטח לא היה נגיש ונדרשה השקעה משמעותית כדי להכנס אליו. עמותה ב' נכנסה להסכם שכירות של 2 שנים. הובהר להם שכעבור 2 שנים הכל פתוח ויתכן שנדרוש מהם את המקום. עמותה א החלה מגעים לחפש מגרש אחר .
עמותה ב קיבלה מעמותה א מסמך שבו תוצאות הצבעה שנערכה בעמותה א
ובו העמותה כביכול מוותר על המגרש לטובת מגרש אחר.
עברו שנתיים ועמותה א עדיין לא קיבלה אישור למגרש חלופי.
היום עמותה א דורשת מעמותה ב' לצאת ולהחזיר להם את המקום. עמותה ב נאחזת במסמך שקיבלו ולא מוכנה לצאת מהמקום. הם אומרים כל מה שפיתחנו את השטח היה מתוך הבנה שאתם מחפשים מקום אחר אם לא הינו מקבלים את תוצאות ההצבעה לא היינו מפתחים את המקום.
עמותה א טוענת המסמך היחידי החשוב הוא הסכם השכירות.
איזה משקל יש לטענות עמותה ב? כנגד הסכם שכירות חתום?
האם צריך לפצות על מה שהשקיעו? בהסכם כתוב במפורש שלא
סליחה על האריכות אני מקווה שהתשובה תהייה קצרה
תשובה:
שלום וברכה,
אכן קשה להשיב על שאלה כזו בצורה כזו, צריך להגיע לדיון ולשמוע א הצדדים.
עמותה א' שטוענת שיש הסכם שכירות, ההסכם שכירות לא מבטל את הטענות של העמותה ב'. יתכן והעמומה ב' יצטרכו לשלם שכירות על השנתיים הראשונות, אבל מכאן והילך השטח יהיה שייך להם היות וקיבלו מסמך מעמותה א' שמעניקה להם את השטח. ולכן אין סתירה בין ההסכם שכירות לטענות של עמותה ב'. אם עמותה ב' מסרבים גם לשלם דמי שכירות על אותם שנתיים, בטענה שהם זכו בשטח וגם השטח שלהם וגם לא חייבים לשלם דמי שכירות, הם יצטרכו להביא ראיה לטענתם שעמותה א' מסרו לידם א השטח מרגע זה וביטלו את ההסכם שכירות.
בהצלחה.
