לתרומות לחץ כאן

הנוסע בשבת לפיקוח נפש האם רשאי לעצור בצד לצורך חיוני

שאלה:

שלום.
האם חייל בתפקיד שמותר לו לנסוע בשבת מותר לעצור בדרך לצורך עם האוטו מותנע?

תשובה:

שלום וברכה

ככלל יש להמנע מלעצור כי כל לחיצה עם הדוושה היא מלאכה דאורייתא שיש להמנע ממנה, אמנם לצורך דחוף מותר, כמו שמצינו בקידוש החודש שהתירו לקחת מזונות לדרך למרות שלא מדובר בפיקוח נפש ממש, כדי שלא יסבול רעבון. כמובן שאין לכבות את הרכב ולהתניעו בשום מצב.

מקורות:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כו

ובדבר אוכלין ומשקין כשהוא לזמן גדול שיצטרכו למזונות בדרך, הנה איתא בר"ה דף כ"ב ע"א במתני' שבס"פ ראשון, במי שראה את החודש שבהיתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החודש. וא"כ גם כאן שמצד שמירת הגבול הוא בוודאי עניין פיקוח נפש, ורשאין לילך ברכב, אף שיש איסור הבערה ואיסור חוץ לתחום, שג"כ רשאין ליקח עמם מזונות, אף שיהא וודאי כובד ויתבער עי"ז יותר דלק, אף שיעשה עי"ז מלאכת הבערה יותר מנסיעתם בעצמן. והוא אף שליכא חשש פיקוח נפש כשלא יהיה להם אוכלין לזמן הנסיעה.

ואף שתמוה מאד מתני' דר"ה, שרשאין ליקח מזונות, מאחר שליכא שום חשש סכנה כשלא יאכלו. שאין לומר כלל שהוא בשביל שיהיו רגילין לבוא יתירו לחלל שבת בהולכת מזונות, שהוא העברת המזונות ברה"ר. וע"כ שהוא איסור דאורייתא ממש בעקירה והנחה ברה"ר, שא"א שילכו אפילו רק איזה שעות בלא עמידה וישיבה לפוש, וכ"ש שלא שייך לילך כל השבת בלא לעמוד וגם לישב לפוש הרבה פעמים, שהוא חיוב מלאכה לרוב רבותינו שחייבים אף כשאין עוברים שם ששים ריבוא. והרמב"ם הא לא מצריך שיעברו ס' ריבוא, וכל דרך הרחבה ט"ז אמות הוא רה"ר, כמפורש במ"מ ריש פי"ד משבת ה"א שהרמב"ם לא הזכיר זה מטעם שליכא לזה רמז בגמ'. ואף לשיטת רש"י ותוס' עירובין דף נ"ט (ע"א ד"ה עיר של יחיד) ובתוס' שבת דף ו' ע"ב ד"ה כאן, שרה"ר היא דווקא במקום שעוברים שם ס' ריבוא, מ"מ ממתניתין דר"ה משמע דאף כשצריך לעבור דרך רה"ר נמי רשאין ליטול עמם מזונות. דהא סתמא תנן דבהיתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות, ולרובא דאינשי ליכא שום חשש סכנה כשלא יאכלו מעל"ע. ואם הוא רק לאיש שסכנה לו כשלא יאכל מעל"ע, הי"ל למיתני ואם הוא חולה, שסכנה לפניו שלא לאכול מעל"ע לוקחין בידם מזונות. והו"ל לפרושי זה למתני', ואם היה דרך רחוקה ויש חשש סכנה כשלא יאכל במשך ההליכה לוקחין מזונות. וגם הרמב"ם בפ"ג מקידוש החודש (ה"ד) לא הזכיר, אלא ואם היתה דרך רחוקה, משמע שאפילו בבריאין כרובא דאינשי שיכולין לשהות בלא אוכל זמן ההליכה, אם הוא דרך רחוקה יותר מדרך האינשי לשהות בלא אוכל לוקחין בידם מזונות. משמע דלכל אינשי מתירין להם ליקח מזונות כשהוא דרך רחוקה יותר מדרך אכילת סתם אינשי.

וצריך לומר שלאו דווקא באירע שאדם הוא חולה ונפלה מפולת הוי הדין דמחללין שבת אף בספק רחוק, כדאיתא במתני' יומא דף פ"ג שא"ר מתיא בן חרש שמי שנשכו כלב שוטה מאכילים אותו מחצר כבד שלו, שהיא רפואה מסופקת. ואף שהתם איתא בגמ' יומא דף פ"ד ע"א שרבנן פליגי עליה מבואר דהוא משום דסברי דלית בזה רפואה באכילת החצר כבדא של כלב שוטה הנושך, אבל בעצם הדין מודים לו גם חכמים שמחללין את השבת אף בספק רחוק דתועיל. והשמיענו מתני' דר"ה דאף בריאין שמחוייבין לילך בשבת דרך רחוק יותר מזמן סתם אכילתן, שהוא בהפסק שש או שבע שעות כגון לעדות החודש, שג"כ רשאין ליקח מזונות עימם. אף שברובא דרובא ליכא שום חשש סכנה כשלא יאכלו אפילו כל השבת, דהוא מעל"ע שלם, שייך לחוש כיוון דהוא דרך סתם אכילתן שמא יזדמן שיסתכנו כשלא יאכלו בזמן שהורגלו לאכול, דהא יש לחוש גם לספק רחוק כזה. ורק לזמן קצר שהוא פחות מזמן אכילה אין לחוש אף שיארע בולמוס מאיזה סיבה, כיון שהוא שלא כדרך טבעו והרגלו אין לחוש.

עכ"פ לדינא באלו שנוסעים ברכב לשמירת הגבול רשאין ליקח אוכלין ומשקין עמם ברכב, אבל לא ספרים ושארי דברים. ואם הולכין ברכב רק לזמן קצר, היינו פחות מהפסק שבין אכילה לאכילה כשיאכלו עתה, יש להם לאכול כאן ולא ליקח עמם מזונות (ועי' עוד בעניין זה לקמן סימן ל'). 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל