שאלה:
שלום וברכה
טו בשבט תשפד, אנחנו נכנסים לשנה ג' ומתחילים לתת מעשר עני?
תשובה:
ראשית לא, השנה הזו היא שנת מעשר שני, שנת תשפ"ה היא שנת מעשר עני.
ולעצם שאלתך, שנות המעשר אינם נקבעים שרירותי בט"ו בשבט, אלא רק לענין זמן חנטת הפירות, בירקות זה שונה ובקטניות שוב שינוי, ואסביר:
בתבואה וקטניות – אם הביאו שליש גידול לפני ראש השנה בא' בתשרי, הם של שנה שעברה, ואם לא, הם של שנה הבאה [אין קשר לט"ו בשבט].
בענבים וזיתים יש משמעות לט"ו בשבט, אבל הקובע אינו חנטה, אלא אם שליש גידול היה קודם ט"ו בשבט הם של שנה שעברה, ואם לאחר ט"ו בשבט הם של השנה הבאה.
ירקות, הקובע בהם הוא הלקיטה והזמן הוא ראש השנה, אם נלקטו לפני א' תשרי הם של שנה שעברה ואם נלקטו לאחר א' תשרי הם של שנה זו. אמנם יש אומרים שמה שנגמר גידולו לגמרי לפני ראש השנה ולא הספיקו ללקטו עד לאחר ראש השנה הוא עדיין של שנה שעברה כיון שלא היה צריך לקרקע.
שאר פירות האילן, קובע בהם זמן החנטה, אם היה לפני ט"ו בשבט של שנה שעברה ואם לאחר ט"ו בשבט של שנה זו, ויש לשים לב לזה טוב, הדבר מצריך מומחיות רבה וכמובן בצרכן בבית בדרך כלל לא יודע את זה… מה גם שיש מחלוקת מה היא חנטה, אם שלב ראשוני בהווצרות הפרי מהפרח או שליש גידול.
פירות הדר, יש ספק אם דינם כאתרוג שהולכים בו לפי זמן הלקיטה או לפי זמן החנטה, לכן אם נניח החנטה היתה לפני ט"ו בשבט והלקיטה לאחריו יש לנו ספק לפי איזו שנה יתעשרו.
כך שהאמירה כביכול ט"ו בשבט קובע, מה שקיבלתי מט"ו בשבט הוא משנה הבאה, היא ממש לא נכונה כמעט בשום מקרה.
מקורות:
ראה רמב"ם מעשר שני פרק א הלכות א-ג, שו"ע סי' שלא סעי' קכו. וראה עוד תוס' ראש השנה יג, ב, חזון איש שביעית סי' ז ס"ק טז,
חוץ מזה שאחרי טו בשבט נכנס בפירות האילן לשנת מעשר שני ורק בתשפ"ה נכנס לשנת מעשר עני
תודה עידכנתי
השאר תגובה