מעטפה שנעלמה

שאלה:

יש לי שאלה שמעניין אותי לדעת מה ההלכה בזה
לפני כמה שנים נסעתי לחו"ל
וניגש אלי יהודי בשאלה אם אני יכול להעביר מעטפה לארץ ישראל, כמובן שלקחתי בשמחה.
היה כתוב מספר על המעטפה ואני התקשרתי אני לא זוכר בדיוק מה היה אבל לקח הרבה זמן כמה שבועות טובים עד שהתקשר אלי מישהו שהוא רוצה לבוא לקחת ואז נעלמה המעטפה ולא מצאתי.
אחרי כמה שנים פנה אלי הבן אדם שוב ואמרתי לו שאני מסכים לשלם את זה, אבל אני לא חייב כי אני שומר חינם ופטור בגניבה ואבידה.
אז הוא אמר לי שהוא שאל רב ונאמר לי נעלם לי זה פשיעה.
השאלה מה זה אומר פשיעה אם לא באו לקחת את זה מיד ומה זה שונה מאבידה
וכן לגבי הסכום שהיה שם לי זכור שהוא אמר 200$ והוא טוען שהיה שם 800$.
בתודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

אם הנחת את המעטפה במקום שמור – שמקובל להניח שם כסף, והמעטפה נעלמה, הרי זה נידון כגנבה ואבדה, ושומר שכר חייב ושומר חינם פטור. ואתה שלא קיבלת שכר דינך כשומר חינם שפטור.

הפסק שפסק אותו רב לשואל מדבר על מקרה שהשומר אמר שלא זוכר היכן הניח את המעטפה והמעטפה נעלמה, שבזה נחשב כפשיעה וחייב גם שומר חנם. אבל אם יודע היכן הניח והמעטפה נעלמה – שומר חינם פטור.

גם במקרה שחייב השומר אם יש ויכוח בין השומר למפקיד כמה הסכום הפיקדון, לפי דעת הרמב"ם והש"ע אם המעטפה פתוחה ויכל לראות כמה כסף יש במעטפה, והשומר טוען שאינו יודע כמה יש במעטפה, חייב השומר כפי הסכום שטוען המפקיד. ואם המעטפה סגורה והשומר לא פותח את המעטפה, השומר פטור מלשלם רק לפי המחיר שודאי לו שהיה במעטפה.

בהצלחה.

מקורות:

אם אומר השומר לא יודע היכן הנחתי הרי זה פשיעה – שו"ע סימן רצא ס"ז. אבל אם יודוע היכן הניח ואבד, הרי זה אבדה וש"ח פטור וש"ש חייב.

אם יש ויכוח כמה כסף היה במעטפה, כתב השו"ע (רחצ, א) שומר שמודה שלא שמר וחייבו אותו לשלם על הפיקדון אלא שטוען שאינו יודע כמה היה בפיקדון, והמפקיד תובע סכום מסוים – חייב השומר לשלם כפי טענת המפקיד. זאת משום שכל שומר צריך או להישבע ולהיפטר, או לשלם. לכן כאן, שמודה שחייב ואינו יודע כמה חייב, ויש כאן הודאה במקצת ולא יכול להישבע שחייב לשלם.

דברי השו"ע הינם דברי הרמב"ם אולם הראב"ד וסובר ששומר לא צריך לספור ולדעת כמה כסף מופקד במעטפה, לכן אינו חייב להישבע וממילא גם אינו חייב לשלם. 

הש"ך הכריע כדעת הרמב"ם – שהתורה חייבה שבועה למודה במקצת ואין לו להפטר אלא בשבועה או בתשלומין.

[הראשונים הקשו על הרמב"ם, שהרי יש כלל שכדי להתחייב בשבועת מודה במקצת צריך להודות בדבר שבמניין ובמשקל – להודות בדבר קצוב. ואילו כאן, שהודה שהיה ולא אמר כמה כסף היה, אין זה הודאה בדבר קצוב, ומדוע יש חיוב שבועה? תירץ הש"ך [סימן עב ס"ק נא] שאם מודה שהיה מעות במעטפה יש כאן הודאה של פרוטה לכל הפחות, ונחשב שהודה בדבר קצוב ולכן יש חיוב שבועה, ואם לא יכול להישבע משלם.]

אם המעטפה סגורה ולא יודע כמה כסף היה במעטפה, אין דינו כשומר שאינו יכול להישבע ומשלם, כפי שכתב הש"ך [סימן עב ס"ק נא] בדעת הרמב"ם שהדין של 'אינו יכול להישבע- משלם', נאמר כשהתובע תובע ממון והנתבע משיב שאינו יודע. אבל אם התובע יודע שהנתבע לא יודע כמה מעות היו במעטפה, אין חיוב שבועה ולא תשלומים. לכן אם מסר אדם לשומר מעטפה סגורה וחתומה, השומר לא אמור לפתוח את המעטפה, והתובע יודע שהשומר אינו יודע מה יש במעטפה, לכן אין חיוב שבועה על השומר, וממילא אין עליו חיוב תשלומים.