לתרומות לחץ כאן

הדלקת חנוכיה במועדון קשישים

שאלה:

מועדון חילוני ביקשו ממני לערוך להם טקס הדלקת חנוכיה במועדון ביום ראשון {שזה יום ג' דחנוכה}, רובם חילוניים, מסורתיים,הספקות שלי:
א. האם ניתן לברך בשם ומלכות, למרות שזה לא בית ולא אוכלים שם למעט כוס קפה, ולפעמים מעט מזונות, אבל יש פרסום הנס ולימוד לרחוקים?
ב. על הצד שכן, האם גם לברך להוציא אותם בשהחיינו למרות שכבר אברך ביום הראשון, כי אני מאמין שרובם ככולם לא בירכו ביום בראשון.
ג. על הצד שאסור לברך בשם ומלכות, האם לברך בלי שם ה' אלא רק לומר "השם" או "אמוני" או משהו כזה על מנת שלא יהיה טקס יבש עם הדלקה נטו בלי אמירה? ומאידך אם אני כן עושה משהו כזה האם זה לא מכשיל אותם באמן לבטלה?

תשובה:

שלום וברכה

מועדון שלא אוכלים שם ולא ישנים ולא תפללים שם, כך שאין לדין בית כנסת, לא ניתן להדליק שם בברכה. יש שהקלו לברך במקום ציבורי, אבל לא ברור הטעם בזה, וגם המקילים אמרו זאת כלימוד זכות על מנהג ההמון ולא כהוראה הנכונה למקרה הזה.

מקורות:

שו"ת מנחת יצחק (ח"ו, סימן סה, אות ג) כתב בחריפות: "הנה כמה דחקו רבותינו למצוא טעם על ברכה זו בביהכ"נ כמבואר בתשובת הריבש ובתשובת החכם צבי, ואיך יעלה על הדעת לחדש מעצמנו מה שלא שערו אבותינו".

גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו, סימן ל) כתב שיש להימנע מכך: "ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ [הגם שלמעשה כן מברכין כפסק הש"ע] יעויין וכו', על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ"ח במסיבות". וכן הורו פוסקים נוספים: שו"ת שבט הלוי ח"ד, סימן סה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א, סימן שצח; ועוד.

בשו"ת תשובות והנהגות הנ"ל הוסיף שאפילו אם נתקבצו כדי להתפלל, נראה שאין לברך, כי לא תקנו אלא בבית הכנסת.

צדדים לקולא בנידון זה

מנגד, בשו"ת אז נדברו (ח"ה סימן לז; ח"ו סימן עה) כתב שמותר לברך על הדלקת נרות בכיכר העיר, משום שעיקר התקנה של נר חנוכה היא הדלקה בחוץ, ומשום פרסום הנס. אך כל זה הוא דווקא בכיכר העיר, ואילו במקומות ציבוריים אחרים כתב במקום אחר (חלק יא, סימן לב) ש"לא מלאני לבי לפסוק דבכל מקום שמתאספים שם שיש לברך, ולא פסקתי לברך אלא אם מתאספים ברחובה של עיר".

עם זאת, קשה לומר שמי שבירך במקום ציבורי, תהא ברכתו לבטלה, שכן לפי דברי הכל בו (כפי שהביא הבית יוסף) עצם הברכה יש בה פרסום הנס, ומשמע שדי בכך להפקיע את הברכה מגדר ברכה לבטלה (וצ"ב בזה, שבוודאי אינו יכול לברך סתם כדי לפרסם את הנס).

בשו"ת יביע אומר (ח"ז, סימן נז, אות ו) כבר לימד זכות על הנוהגים לברך, וציין לדברי ה'משנת יעקב' (הלכות חנוכה, עמוד רס) שכתב שיש לברך, "כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפילו מן הפרסום של בהכ"נ, מהקהל הרב הנוהר לשם". וסיים: "ואחרי הודיע ה' אותנו וכו' נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת"

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כתבתם למעשה להחמיר על אף שהבאתם דעות המקילות, אציין עוד קצת מקורות לקולא שמצאתי אשמח שתעיינו שם שו"ת משנה שכיר ח"ב סימן רצט' אז נדברו ח"ה סימן לז חזו"ע חנוכה עמ' מז. ולכן עדיין לא ברור למעשה לצורך קירוב… האם לברך סוג של ברכה ללא שם ומלכות וא"כ מה דין לעניין האמן שלהם.. וכיצד לנהוג?

  2. כפי שהסברתי גם המקילים לא ממש יודעים לזה עצה אלא מלמדים זכות על המקילים ולכן אין לברך בשום אופן, אפשר בלי שם ומלכות ולא נורא שיגידו אמן, אבל אם יש שם מישהו שאם לא תדליק הוא ידליק בבית אז לא הרווחת כלום ואדרבה זה נזק, במקרה כזה יש להסביר להם שאת המצוה יש לקיים בבית ואנחנו מדליקים בשביל שמחת חנוכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל