שאלה:
שלום
כשאבא שלי נפטר אמרתי לרופא שיש לו שיניים תותבות. והרופא הוציא לו את זה בכח והביא לי ושמרתי את זה בבית וכבר עברה שנה.
מה עושים עם השיניים התותבות?
תשובה:
שיניים תותבות שרגילים להוציא ולהכניס לא חייבות קבורה ואפשר לזרוק לפח האשפה. אבל כאלו שדבוקות ומחוברות, נהגו שלא להוציא וקוברים עמו כי הן נאסרות בהנאה, למעשה שלא קברו, זה לא חייב להיות בקברו, תקבור בכל מקום אחר.
בשורות טובות.
מקורות:
ראה פתחי תשובה יו"ד סי' שמט. וראה בספר גשר החיים (פרק ח' אות ח -ט) שכתב:"השיניים התותבות באופן שהיה חולץ אותן בחייו מדי פעם בפעם לא נאסרו בין שהם שיניים של עצמות ובין שהם כסף וזהב אבל השיניים התותבות הנמצאות באופן קבוע שא"א להסירן אם לא ע"י רופא במכונה ואף שהן של זהב בטלים לגוף ופי' מאחר שהשיניים המחוברות הם חלק מהגוף אסור ליטלן אלא אם רק גילה דעתו שלא הקצה אותן לגופו לאחר מיתתו, כגון שאמר יתנו שיני זהב שלי לפלוני בן פלוני או שנהוג שם באותו מקום לחלצן לאחר המיתה ואין המנהג להקצותן לאחר מיתה ולקוברן, בזה לא נאסרו". וראה גם בפרק טו באות ג שכתב שיניים שנפלו או שנתלשו מאדם לאחר מיתה צריכות קבורה משום שנאסרו בהנאה וכו', והשיניים שנשרו בחייו של אדם אינן צריכות קבורה שלא נאסרו בהנאה ומ"מ יש כמה אנשים שומרים אותן בחייהם ומצווים לקבור אותן ולהיות אתם בעת תחיית המתים".