עבודה בשבת

ראשית אח נוסע לבית חולים בשבת רק עם גוי! שנית, אינני יודע מה אופי העבודה שם, בבית חולים רגיל בודאי זה מצב של פיקוח נפש. בנוגע לשאלת חילול שבת על מי שאינו שומר מצוות, כבר ידועים דברי החזון אשי ועוד שכיון שהם תינוקות שנשבו חובה לחלל שבת להצלתם. כמעט ואין לנו היום אדם שהוא בחזקת מומר.

בנוגע לבית חולים שהחוסים בו אינם יהודים, זה כבר קשור לשאלה הכללית של חילול שבת להצלת גוי.
מעיקר הדין אסור לחלל שבת להצלת גוי, כמבואר בשו"ע (או"ח סי' של סעי' ב). אלא שבשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קלא, חו"מ סי' קצד) כתב, דבזמנינו שאנו דרים בין האומות, אם רופא ישראל ימנע עצמו מלרפאות גוי בשבת, עלול הדבר לגרום שנאה גדולה בין ישראל לאומות בתוכם אנו מצויים, עד כדי חשש פיקוח נפש, ולפי שיצא לעז ביניהם שדם הנכרים הפקר בעינינו. כמו כן יש לחוש שמא יזדמן חולה ישראל לפני רופא נכרי ויסרב לטפל בו מחמת הנהגתנו זו. משום כך מותר לרופא לרפאות חולה נכרי בשבת, אף שהוא עובר בכך באיסורי תורה ממש. ורק בזמן שישראל שרויים על אדמתם ושררתם מוטלת על הנכרים שביניהם, הדר דינא שאין לחלל שבת לצורך רפואת נכרי.
כדבריו אלו כתב בשו"ת דברי חיים (ח"ב או"ח סי' כה), דמנהג העולם שרופאי ישראל מחללים את השבת לצורך הצלת נכרים ואפילו באיסורי תורה, ושמע שנהגו כן על פי תקנת ועד ארבע ארצות, אלא שסייג דבריו וכתב שלא ראה שהורו להדיא להקל בזה אפילו במלאכות דאורייתא, אלא שכך הוא מפי השמועה.
בתפארת ישראל (עבודה זרה פ"ב אות ו) כתב, דכיון שהמלכות מטילה עונש על רופא שנמנע מלרפאות חולה בלא סיבה הנראית לעין, התירו לרופא לחלל את השבת לצורך הצלת חולה נכרי. ובטעם הדבר לא הרחיב יותר, ואפשר לבאר דבריו ע"פ הנ"ל, דעונשי המלכות במקומם עשויים היו לבוא לעיתים לידי פיקוח נפש.
באופן אחר יש לבאר מפני מה התירו לחלל שבת מאימת המלכות, ע"פ דברי המהרי"ק (סי' קלז) שכתב, דמלאכה שאדם עושה מחמת פחד המלכות וכדו' דינה כמלאכה שאינה צריכה לגופה דפטור עליה, שהרי אין לו כל צורך בעצם עשיית המלאכה, וכל תכליתו בזה היא רק כדי שלא יענש על הימנעותו ממנה. וממילא אפשר דבכל גווני אינו אלא איסור דרבנן, ובמקום צער כזה לא גזרו [אמנם דברי מהרי"ק אינם מוסכמים על כל הפוסקים, ראה מש"כ בזה התוס' בשבת עב ע"ב ד"ה ניחא, ובפני יהושע שם על דבריהם].
אכן, מדברי המשנה ברורה (סי' של ס"ק ח) מבואר דלא ניחא ליה להקל בזה במלאכות דאורייתא, ורק לענין מלאכות דרבנן סבר שיש להקל משום איבה. ומכל מקום יש ליתן לב, שלא הקלו לעסוק בהצלה לרפואת גוי בשבת, אלא לרופא שמלאכתו בכך, ואם ימנע מלרפאותם יתפרסם הדבר ויש חשש איבה, ואף בזה נחלקו לענין מלאכות דאורייתא, אבל סתם איש ישראל שיכול להשתמט מלרפאות נכרי ולא יוודע הדבר כלל, אין לו להקל בענין זה, ופשוט.

מי שהולך לפיקוח נפש יכול לחזור עם גוי כי חוששים שמא אם לא נתיר לו לחזור לא ילך להבא, אבל שוב זה רק עם גוי, ורק בתום תחום שבת, וגם בזה אגב הגרי"ש אלישיב מחמיר בזמנינו שמקבלים שכר טוב ויש הרבה שמוכנים לעשות משמרת זו.

מסטיק עם טעם מחייב ברכה.