שאלה:
נוהגים להדליק נר ולתת צדקה לעשות נחת רוח נשמת הנפטר ומבקשים ממנו שימליץ טוב בעדינו.
שאלתי: גם עובדי עבודה זרה כגון אלה שעובדים את בודהה, הם מדליקים נרות ותורמים צדקה עבורו כדי לעשות לו נחת רוח, ומתפללים אליו.
וא״כ הדלקת נרות וצדקה לנפטר הוי מעבודות עבודה זרה?
תשובה:
בעבודה זרה, כל המעשים הם לכבודו של האליל, בעם ישראל זה אחרת לגמרי, עושים מעשים של עבודת ה' לכבוד ה', רק עושים זאת לזכותו ולעילוי נשמתו של הנפטר. למשל, כאשר בנו של הנפטר ניגש לפני התיבה לתפילת הציבור, הוא עושה זיכוי הרבים וכו' ומתפלל לה' ולכבוד ה', אבל השתדלותו בענין זה ובמצוה זו היא לעילוי נשמת הנפטר, וכך בכל פעולה.
לגבי האם לבקש מהנפטר שימליץ בעדנו או שיש בכך משום דורש אל המתים, זו מחלוקת גדולה וידועה, בדומה למחלוקת על תפילת מכניסי רחמים, ועל תפילות נוספות, אבל בכל מקרה אין לזה קשר עם המעשים הנעשים לעילוי נשמתו, ולעולם לא מקריבים לו משהו ולא עושים פעולה שיש בה כדי לכבד אותו עצמו. זה ההבדל הגדול בין עבודת ה' לעבודה זרה.
שאלה: הבנתי בצדקה, נותנים צדקה לעני או לבית כנסת לכבוד ה׳, או מדליקים נר בבית כנסת לכבוד ה׳, ומצוה זו לעילוי נשמת הנפטר [כנראה מדין זכין לאדם שלא בפניו], אבל ב מדליקים נר על קבר הנפטר הוא לכבוד נשמת הנפטר, ואם כן מאי שנא מהדלקת הנר לכבוד נשמת האדם שעובדים אותו
זה לא נעשה כדי לרצות אותו או כמשהו שהוא עבודה שלנו עבורו כדי שיועיל לנו, אלא להיפך כדי לנסות להועיל לו.
תודה
האמת היא שכשאני מדליק נר בבית קברות אצל קרובי משפחה, וק"ו בציון של צדיק, כוונתי להדליק לעילוי נשמתם להועיל להם, ובתמורה אני מבקש שיעזרו לי, כלומר, אני עושה לכם טובה, תעשו לי גם אתם טובה. האם זה אסור?
עדיין אין בזה איסור עבודה זרה, באופן כללי יש דיון בפוסקים האם פונים למתים שימליצו טוב בעדנו או רק מתפללים לה' שיושיענו בזכות הטמון כאן. קרובי המשפחה מצד עצמם הולכים ומלמדים זכות על מי שבא לקברם להתפלל.
השאר תגובה