לתרומות לחץ כאן

קבלת הוראות מרן השו"ע

שאלה:

לכת"ר שלום,
שמתי את עיניי בספרי 'עין יצחק' של הראל"צ. לא זכיתי להשתכנע משיטת הרה"ג רבי עובדיה יוסף זי"ע לגבי קבלת הוראות מרן השו"ע. בדוגמא אני מבין שאם עובדתית כל הבתי דינים מבססים תשתית פסיקותיהם על הבית יוסף והשו"ע ונושאי כליו, זה אמור לתת כוח של הנהגה הלכתית מחייבת במידת מה לדעת מרן רבי יוסף קארו. ואילו לעניין קבלתו למרא דאתרא גם אחרי פטירתו ועל כל א"י וכו', ראיתי שכבר הבאיתם באתר שאין כלל זה מוסכם כלל באופן כה גורף אצל הפוסקים האחרים. זה נשמע כחידוש שאצל חז"ל לפחות לא הצלחתי למצוא לו אח ורע. אבל הכי תמוה לי היא הקביעה החוזרת בעין יצחק כי 'גדולי הדורות קיבלו עליהם ועל זרעם הוראות מרן הש"ע' (דף נא, כללי קבלת הוראות השו"ע סימן ו) וכי מאתים רבנים קיבלו על עצמם ועל זרעם. חוץ מהמגילת אסתר עצמה שם כתוב עניין דקבלת כל היהודים עליהם ועל זרעם – לא מצאתי כלל הלכתי כזה של שבועה על הבנים התקפה לעולמי עד. כאילו אין כבר צורך בפסיקת הלכה, כתוב שמה אפילו אלף רבנים יקבלת הוראות מרן

כריעו לא ישנה – המנהג קבוע וזהו זה. הרי נוצר סוג של מנהג על שאינו שייך להלכה אחת אלא לכלל ההלכה למעשה ויותר חזק מתקנת בית דין ואולי יותר מתקנת סנהדרין שניתן לבטל וכאן לא. זה חידוש עצום, בפרט ששמה כתוב שבתחילה קיבלו את הרמב"ם בכל האיזור כמרא דאתרא ולגבי הרמב"ם כן אפשר לסלקו מתוארו דמרא דאתרא ואצל מרן הבית יוסף לא. ולא זאת בלבד אלא שאחרי עיון קטן, יש לי תחושה שבחוש הספרדים בימינו לא באמת לא מתנהגים כאילו הבית יוסף הוא מרא דאתרא אלא כאילו הרה"ג רבי עובדיה יוסף זי"ע הוא זה. כי הלוא, כל הפרשנות של פסקי השו"ע נעשית רק לפי כללי היביע אומר זי"ע ואילו פעמים הרה"ג רבי עובדיה יוסף זי"ע עצמו חולק על השו"ע בספק ברכות וטלית ומקומות רבים ושמה למעשה הספרדים הולכים אחרי הרב עובדיה.

האם בכללי התלמוד או אף הגאונים והראשונים קיים מושג כזה של שבועת האבות על הבנים בכל הלכה לעולמי עד ? לגבי המגילת אסתר לא דחוק כלל להגיד שאנשי כנסת הגדולה הם שהתקינו את הקריאה והכוונה במגילה היא כתקנה שהתפשטה ברוב עם. קיימת מקור אחר ? מחילה על בורותי

תורה רבה מראש, חודש טוב

תשובה:

מקורות:

שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן קפב

כך מקובלני ממרי הרב מר זקני ז"ל כי בכל תחום א"י אין לומר קים לי נגד הרמב"ם ומוהריק"א ועל ראשם פי' רש"י ז"ל (עי' בח"ב סי' קי"ז) אשר הם המה אשר קבלו עליהם ועל זרעם אחריהם אבותינו וא"א גם בכל ערי ביסתן ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל חד מינייהו אפי' באלף לא בטיל ולקבלת סברת הרמב"ם יש רמז בבדק הבית עי"ש ומפיו שמעתי שבזמנו חזרו גאוני צפת תו' בחברת גאוני ע"ק תו' וחידשו תוקף הסכמה זו וקבלתה דלא יאמר אדם לחבירו קים לי נגד שום א' מהנז' וכן היה נזהר ומזהיר ודבר זה גלוי ומפורסם לרבים אלא שבעונותינו כשרבו בעלי ההוראה בנפש רחבת ידים פשו להו טובא המורים כסברת היחיד מהפוסקים האחרונים כיון שהובא בדפוס כי באמת עונשיה מסתייה אם יבטל דברי אחד מעמודי ההוראה הנז' עפ"י סברת היחיד אם לא שהיחיד הזה יהיה מפורסם בראיותיו ודבריו שכל חכמי הדור יסכימו כמותו מחמת עומק פלפולו וראיותיו כי היכי דימטי ליה שיבא מכשורא: 

ואני אומר תורה לאו חתומה ניתנה ומי יאמין לשמועתו של מהרח"א ז"ל אפילו שיביא אלף ראיות נגד מרן ז"ל, כי אנחנו כבר קיבלנו הוראות מרן בכל תפוצו' גולת הספרדים וכו', וכל העושה כהוראות מרן ז"ל הנה הוא עושה כהוראת מאתים רבנים ז"ל שהסכימו עמו כהוראותיו בשלחן ערוך.

בשו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"ב סי' ה כתב שאפילו כנגד אלף רבנים יעמוד הוראותיו.

שו"ת רביד הזהב סימן כו כתב: "מה לנו ולראשונים הא בדורות הללו דקמן ודורות שקדמונו כמה שני וכמה דרי הולכים בעקבות מר"ן ז"ל לכל אשר יאמר להם יוסף יעשו אף על גב דאתרי דהרמב"ם הוא כמ"ש בשלשלת הקבלה ובמהריק"ש ח"מ סי' י"ד ב' רדב"ז ובלקט הקמח. מ"מ כבר פשט המנהג לפסוק כמרן ז"ל בכל מקום וכמו שפשט המנהג במצרים ובארץ הצבי ובמערב דכולהו הני אתרוותיה דהרמב"ם ז"ל ואעפ"י כן הולכים אחר פסקי מרן ז"ל רבן של כל בני הגולה.

אמנם בכל הנוגע להוראות האר"י יש שכתבו להעדיף את דברי האר"י על פסקי מרן, ראה ברכי יוסף או"ח סימן מו; שו"ת רב פעלים חלק ב – אורח חיים סימן יב, וכך היה מנהג בגדד וקהילות רבות שונות, כך גם בענין ברכת הדלקת נרות שבת שבקהילות רבות נהגו בזה כאשכנזים לברך לאחר ההדלקה, וכך גם לגבי ברכת נשים על הלולב בסוכות ועוד.

כמו כן, החיד"א במחזיק ברכה או"ח לח,א, תרע"א אות ב כותב שבחייו עדיין לא פשטו הוראותיו כל כך. וכן מצינו שמנהג ארץ ישראל בזמני היום הוא כשיטת הגאונים נגד הכרעת השו"ע, כלומר באופן ברור לא בכל דבר נהגו כהוראותיו, ויש תוקף ומשמעות למנהגים ברורים בענין זה, אלא שבמקום שאין מנהג כנגד, קיבלו הספרדים את הוראותיו של השו"ע באופן מלא.

ולכן, לבטל מנהגים קדומים בגלל כל זה שהיה ידוע גם לבני אותם הדורות, הוא דבר שעליו נסוב הויכוח, כידוע הגרב"צ אבא שאול התנגד לכך מאוד ועוד אחרים.

שבת שלום ומבורך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל