שאלה:
שלום וברכה לרב,
אמא שלי ספק יהודייה, חושב שיש יותר סיכוי לצד היהודי משום שהרבנות אישרו את החתונה שלה ושל אבא שלי, הספק שלי עלה מהסיפור חיים שלה שהיה נשמע שהיא לא שמרה שבת או מצוות כל כך, אולי יש פרטים שהיא לא זוכרת שהיא זכרה מתי שהרבנות אישרה את היהדות שלה כביכול, חלק מהרבנים אמרו להיות רגוע כי הרבנות אישרה את החתונה, רב אחר אמר שהרבנות מאוד מקילים, אני כרגע בחו״ל בגלל אמא שלי לא יודע כמה זמן, לעבור גיור לחומרא כאן זה בעייתי, במיוחד שהיא תשים לב כאן שאני אעשה את זה כי אנחנו ביחד פיזית וזה רחוק ממני יחסית והיא מאוד תיעלב, בישראל זה סיפור אחר אני יכול מהר בשקט לעשות, בכל מקרה אני מאוד מחובר להשם יתברך ומאוד מעציב אותי אם אצטרך לחלל קצת שבת בכוונה משום הספק של הגוי, האם עליי חובה לחלל שבת משום הצד של סיכוי קטן או בינוני או גדול שאני גוי?
ובמידה ואני חייב לחלל קצת שבת, האם כל שאר המצוות אני יכול לקיים לפי כוחי בלי חשש? כמו שמירת הברית, טלית קטן, טלית גדול, תפילין, 3 תפילות, וכל מה שיהודי צריך לקיים? תבורך מפי עליון
תשובה:
שלום רב,
ראשית איני יודע למה כוונתך. האם כוונתך לומר שאמא שלך התגיירה אבל ידוע לך שהיא לא שמרה שבת וכו' ולכן אתה חושש שהגיור לא תפס למרות שברבנות אישרו את הנישואין לה? אם כך, החשש שלך יש לו מקום. כלומר, ברור שאי אפשר לדעת בודאות משום שאתה גם לא יודע מה היה ממש בתקופת הגיור. אבל אני מבין את החשש, כי אם עד כמה שאתה מכיר את אמא שלך מאז ומעולם היא לא שמרה שבת וכו' ברור שיש ספק בגיור שלה למרות שאישרו אותה.
ואם כוונתך לומר שיש ספק בעצם היהדות לא ברור מה זה קשור לשמירת השבת שלה, אנא הסבר את דבריך וננסה לסייע לך.
לגבי שאלתך האם בנתיים לשמור שבת? איזה שאלה?! ודאי שכן! מספיק שיש צד שאתה יהודי (ואני מבין שיש גם הרבה יותר מצד קל כפי שאתה אומר) כדי שתהיה מחוייב לשמור שבת כדבעי.
שלום וברכה, רשמת ״ ואם כוונתך לומר שיש ספק בעצם היהדות לא ברור מה זה קשור לשמירת השבת שלה, אנא הסבר את דבריך וננסה לסייע לך.״
אני קראתי שבלי שמירת שבת הגיור לא חל, שאלתי רב אחד והוא אמר שהיה צריך שבת, צניעות וכשרות לפחות בגיור, זה סבתא שלי שהתגיירה ראשונה ואמא שלי נולדה באמצע התהליך, היא טבלה בגיל 11 אני חושב, היא טסה לישראל לעשות בת מצווה (היא גדלה בדנמרק) אבל היא הייתה חילוניה גמורה תמיד, אולי שמרה שבת פעם פעמיים בגיל 20,19 (פה ושם עשתה חגים) ותמיד ״הרגישה יהודייה בלב״
בתכלס כל הפרטים האלה לא כל כך משנים זה מסובך, השאלה העיקרית שלי הייתה האם אני יכול לשמור מצוות כרגיל ועניתם עליה, מלכתחילה שאלתי אתכם אם אני יכול לשמור משום שאני שמעתי שספק יהודי ספק גוי צריך לעשות מלאכה אחת בשבת וזה פירק אותי מבפנים, לא שאני מתיימר להיות איזה צדיק, אבל התחושה שאני מוגבל במדרגות הקדושה שאני לא יכול לעלות בכלל, זה מה שפירק אותי, האם באמת אני יכול לשמור שבת לגמרי? הרי הם לא רשמו סתם שצריך לעשות מלאכה אחת בשבת מי שהוא ספק גוי ספק יהודי
תהיה בריא
באם יש ספק ביהדות שלך תפנה בזריזות לבית הדין לבצע גיור לחומרא, חבל על כל יום שמפסידים! בינתיים ודאי יש לשמור שבת, ולגבי החשש שהזכרת ניתן לסמוך על דעתו של בעל ההפלאה שסבר שאצל הגויים מוצאי הלילה נגרר אחרי היום, ואם אתה עושה מלאכה במוצאי שבת אין חשש. לך אסור לעשות מלאכה בשבת כי להצד שאתה יהודי זה איסור גמור. אבל שוב, תזדרז, ותעשה גיור לחומרא או לכל הפחות שיבררו את מעמדך בצורה מעמיקה יותר, מציע לפנות לרב ויזל מבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק.
שלום וברכה לרב, אני כרגע בחו״ל בגלל אמא שלי, קצת בעייתי בשביל עניין הגיור לחומרא בינתיים בגלל זה, יש כאן קהילה יהודית במרחק שעה נסיעה פחות או יותר, הבעיה גם שאני עם אמא שלי פיזית כל הזמן ואני לא יכול פתאום להיעלם לה, מאוד מאוד יעליב אותה אם היא תדע שאני מפקפק ביהדותה, אני מרגיש שאני לא מסוגל לפגוע בה ככה, למרות שבתכלס אין לי ברירה זה לא צחוק, כשאחזור לישראל בעזרת השם אעשה את הגיור לחומרא,
בנוגע למה שרשמת על השבת לא כל כך הבנתי, אני יכול לשמור שבת רגיל מכניסת שבת עד צאת בלי לעשות שום מלאכה בשום זמן כמו יהודי אמיתי?
ובנוגע לכל שאר המצוות שיש בתורה ברית,תפילין, 3 תפילות, כל מה שיש אני יכול כרגיל לנהוג?
אם אתה בחו"ל זה הכי פשוט, ברגע שאתה הולך עם ציצית במקום שאין בו עירוב, ליהודי זה מותר ולגוי זה נקרא הוצאה מרשות לרשות כיון שלו ענין של ציצית, ובכך יצאת ידי ספק גוי ששבת.
כל שאר המצוות אתה מקיים בלי ספק.
סליחה על הבורות שלי, מה זה מקום שאין בו עירוב? הכוונה שאני עם טלית קטן לצאת איתו החוצה מהבית אפילו לשנייה? במידה וכן האם לצאת לחצר זה נחשב? או שצריך ממש לצאת לרחוב במידה וזה מה שהתכוונת במקום שאין בו עירוב?
לצאת לרחוב.
לעשות את זה ממש בזמן שבת או אחרי שיצא כבר השבת בערב? רשמת בהתחלה לעשות מלאכה במוצאי שבת, זה יוצא שאני שומר שבת רגיל כמו ששמרתי עד היום, וממילא במוצאי שבת אני אוטומטי או מדליק אור או עושה כל מיני מלאכות למינהם עם צאת השבת , האם אני צריך ללכת לרחוב עם הטלית בכל זאת?
וראיתי שיש לכם כאן ב2014 שאלה דומה, שאחד הרבנים הצדיקים הזכיר גם את בעל ההפלאה, אך אמר שההלכה שלא כדבריו ושם נגמר ההודעה, יש הלכה למעשה? אתה יכול לעזור לי לעשות לי קצת סדר בדברים? תודה
אם אתה הולך עם ציצית ברחוב זה הכי טוב, וכמובן בשבת עצמה, כי ליהודי זו לא מלאכה כלל ולגוי זו מלאכה.
תודה רבה, עוד שאלה,
במידה ויש גשם באותו יום, לא שיש לי בעיה לצאת שתי שניות בחוץ שיש גשם ולחזור הביתה, פשוט בגלל שאני בחו״ל התירוץ שלי זה שאני יוצא עם אחי לעשות סיבוב, ובגשם בקור זה נשמע קצת מוזר, ואני לא יכול לצאת שני שניות ולחזור זה עוד יותר מוזר (אני מנסה להסתיר שאני חושד ביהדות שלי כדי לא לפגוע באמא שלי, אם היא הייתה חוזרת בתשובה הייתי מדבר איתה על זה הרבה כי ההלכה הייתה חשובה לה אבל היא ממילא חילוניה זה רק יעצבן אותה לשמוע על זה),
אז במצב שיש גשם ואני לא מצליח נגיד לצאת החוצה,
אני יכול לעשות מלאכה אחרי שיצאה שבת כמו פתיחת אור משהו כזה כרגיל? כי אמרו שהיום של היהודים לא הולך כמו הגויים
אתה קצת מגזים… יהיה איזה שעה בלי גשם תצא לנשום אויר כמה דקות. אתה בחור מבוגר ואמא שלך לא שואלת כל שניה איפה אתה… זה מה שאתה צריך לעשות כרגע הכי טוב.
נאמר לי כאן שאני שרק בשבת אני צריך לפעול כך ובכל שאר המצוות שקיימות שאני יכול ללא חשש לקיימן, האם זה כולל לימוד תורה? קראתי שגוי שלומד תורה מתחייב מיתה, שזה כמו שבת שהוא גם מתחייב מיתה ולכן אני יוצא עם הציצית, האם אני בכל זאת יכול ללמוד תורה כרגיל שלא כמו השבת?
שבת שלום
יכול ללמוד תורה כי אתה ספק יהודי ולימדך הוא בתור יהודי ולא כגוי הבא ללמוד. כמו כן בכוונתך להתגייר ובזה התיר המהרש"א כידוע ונהגו כמותו בענין זה.
האם בברכות השחר לברך שלא עשני גוי?
ויש גם קטע בעלינו לשבח שלא עשנו כגויי הארצות
כנראה יש עוד מקומות שעוד לא שמתי לב, אבל בכלליות האם כל מקום עתידי שאני אראה ברכה מהסוג הזה לברך ללא חשש? או שזה תלוי
אתה יכול לברך ללא חשש. אמנם לגבי גר יש ספק מה מברך בברכת שלא עשני גוי [כל השאר אומר כמו יהודי], ראה רמ"א מגן אברהם וט"ז בסימן מו, אבל אם זה רק ספק, נראה שאפשר לומר שלא עשני גוי מאחר שיש אומרים שכל גר כך מברך וכך היא דעת המגן אברהם. כל שאר הנוסחאות אומרים כמו יהודי וכפי שהורה הרמב"ם לעובדיה הגר.
שלום וברכה לרב, יש לי כמה שאלות ואין בניהם קשר בכלל
1. האם זה משנה מתי בזמן שבת אני יוצא עם הציצית החוצה? ביום שבת עצמו שלמחרת או שישי בלילה? מכיוון שאצל הגויים זה הולך הפוך היום והלילה לפי מה שהבנתי ואני מבולבל
2. קראתי שאיזה רב רשם שספק גוי ספק יהודי לא מניח תפילין ולא יכול לשים מזוזה והדברים שצריך קדושה וטהרה, וכאן נאמר לי שאני יכול לשמור ברית להניח תפילין ולעשות הכל רגיל ורק בשבת לעשות את העניין עם הציצית
3. שצריך לכוון בברכה מה הכוונה איך בדיוק עושים את זה? אני מדבר נגיד שאתה אוכל מאכל שברכתו ״שהכל״ ומכוון לפטור את כל הדברים האחרים שברכתם ״שהכל״, האם לפי שאני אוכל את המאכל שאיתו אני פוטר את האחרים, האם לפני אכילתו אני צריך לאמר בלב ״אני מכוון לפטור בברכה זו דברים עתידיים שאני עומד לאכול שברכתם שהכל? והאם עליי לפני זה לאמר הריני מברך כאשר ציוה ה׳? יש איזה נוסח מסויים? האם שאני לכוון בכל ברכה בכללי שאומרים לי ״תכוון לפטור את זה״ תכוון היה הווה ויהיה״ וכל מיני כוונות אחרות האם זה פשוט לאמר את זה בלב באמצע הברכה? נגיד אני אומר ברוך אתה ה׳ אחרי שאני מסיים לאמר את שם השם הויה אז אחרי זה לאמר בלב אדון הכל היה הוה ויהיה, זה כוונה?
4. ראשית מחילה מכבודך, לא נעים לי לשאול אבל אני חייב לשאול בסופו של יום איזשהו רב, אם במקום הברית כאשר הוא במצב רפוי העטרה לפעמים לא מגולה הרבה פעמים (אני לא שמן) , אך במצב קישוי היא מגולה, האם צריך לתקן את הברית? האם יש בעיה של מראית העין? במצב רפוי לפעמים היא מגולה יחסית ולפעמים לא זה משתנה
שבוע טוב לכבוד הרב שתזכה לנחת רוח בחיים הגשמיים והרוחניים ושתדע רק טוב ותודה שיש אל מי לפנות שיש שאלות ועל כל העזרה, תהיה בריא
1. זה לא משנה.
2. לא נכון, גוי לא מניח, אף שהרמב"ם כתב שגוי רשאי לקיים מצוות, מצוות אלו שנעשות בקדושה אסור לגוי לעשות, אבל ספק יהודי מחוייב במצוות אלו מספק!
3. כל מאכל שבכוונתך לאכול עכשיו נפטר בברכה הזו אם היא הברכה המתאימה לו, יש כוונה כללית שהיא תחול על מה שהולכים לאכול. כוונת התיבות השמות בשעה שאתה אומר אותם אתה מכוין.
4. לא צריך לתקן.
שלום וברכה,
שאומרים שאם רוב גובהה או היקפה של העטרה בערלה מעכבת, זה משנה אם זה במצב רפוי או קישוי? מדובר רק במצב קישוי? או גם ברפוי? ומה זה אומר חוט הסובב שאסור שזה יקיף את הרוב של זה? אני לא מבין את המושגים האלה אני מנסה לחפש מה זה ואני לא מוצא, יכול להיות שאולי חס ושלום יש לי את זה והתשובה שנתת לי זה היה בלי הידיעה של זה
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה סימן רסד סעיף ו
סעיף ו
קטן שבשרו רך ומדולדל או שהוא בעל בשר הרבה עד שנראה כאילו אינו מהול, רואים אם בעת שמתקשה נראה מהול א"צ למול פעם שנית, ומ"מ משום מראית העין צריך לתקן ריבוי הבשר שמכאן ומכאן. ואם אינו נראה נימול בעת הקישוי, צריך לחתוך כל הבשר המדולדל עד שיהיה נראה כנימול בשעת קישויו. הגה: וא"צ שיהא נראה בעת קישויו רוב העטרה, הואיל ונימול פעם אחת כהוגן, אפילו אינו נראה רק מיעוט העטרה שנמול סגי וא"צ למולו שנית. ומ"מ אם אפשר יתקן ע"י שימשוך העור וידחקנה לאחוריה ויקשרנה שם עד שתעמוד ולא תחזור למטה (ת"ה סימן רס"ד).
השאר תגובה