שאלה:
מצאתי בשונה הלכןת יב, יז שהסתפק האם צריך להישאר כדי עניבה אחרי הקשר השני.
ולכאורה לשון השו"ע ולר"י אפילו .. לא נשאר כדי עניבה אלא מן הגדיל – כשר.
האם ניתן לסמוך על זה בציצית ילד בן 4 שנקרעו? כלומר להסתפק בקשר כפול חוליה וקשר כפול, בהנחה שהוא יברך על ציצית כזו
תשובה:
למעשה בשו"ע סעי' ג כתב שהעיקר כשיטת רש"י שהכדי עניבה הוא מהחוטים ולא מהגדיל, ואף שבעת הצורך סמכו על שיטת ר"י, כתב המגן אברהם שלא יברך על ציצית זו, ונראה שכל מה שהקלו הוא רק בגלל שאין לו בגד אחר וכדומה אבל מי שיכול ללכת כמו היום בחולצה בלי ציצית מתחת, לא יסמוך על שיטת ר"י. ציצית לילד עולה 15 ש"ח, אני לא רואה כל כך טעם להשאיר ציצית זו, אבל אינני יכול לומר שמי שישאיר אין לו על מה לסמוך ככל שמדובר בילד כה קטן, אבל זה ודאי לא נכון לכאורה לכתחילה.
שבת שלום.
אבל בקטן הכל דרבנן , ומה שהחמירו משום שזה דאורייתא בגדול.
לאו דוקא משום שזה דאורייתא. אבל אני מסכים שמי שרוצה לסמוך בקטן יש לו על מה לסמוך, רק אם אתה שואל אותי עצה, אם לא מדובר ביחד שפשוט גוזר את זה במספריים, אז הכל מדובר על 15 ש"ח ליחידה, וכך גם הילד יראה מסודר יותר ונעים.
רבי עקיבא איגר אורח חיים סימן יב
[מג"א ס"ק ז] לצאת בו בשבת לר"ה. י"ל דבדקדוק נקט המג"א לר"ה. אבל לכרמלית שרי די"ל מה דסמכי' על הר"י היכא דלא אפשר. אף דאפשר לו שלא ללבוש אותו בגד. אלא כיון דלא אפשר לעשות ציצית אחרי' שאין נמצאי' ציצית בעיר דכה"ג ליכא עשה דאורייתא כמ"ש מג"א סי"ג ס"ח ולגבי דרבנן סמכי' על הר"י. א"כ ה"נ באיסור דרבנן דכרמלית. גם י"ל כן אף אם לא ילך להכרמלית אלא לרשות היחיד ע"כ הסמיכה על הר"י אם כן ממילא מותר גם לכרמלית. ואין חילוק בין איסור א' או ב' אסורי'. ורק לרשות הרבים א"י לילך כיון דבביתו לא צריכי' להיתר שיטת הר"י לגבי דאורייתא. דמדאורייתא בשבת ליכא איסור. משום הכי אסור לילך לרשות הרבים:
לפי זה , מצאנו מקור חשוב להתיר ביחס לילדים.
לא כן?
(ביחס למראה הילד.. כאשר ציציות נקרעות בתדירות גבוהה זה פחות שיקול.. , בכל אופן, הנדון הוא גם כשילד בא למלמד שלו עם ציצית שכל הענף נקרע, ושואל אותו האם יכול לברך עליה)
הוא מדבר בשבת שאין אפשרות אחרת כרגע, ולכן בחשש דרבנן יש לסמוך לפי שעה על שיטת ר"י, אבל להתיר סתם לילד ללכת באופן קבוע עם ציצית הפסולה להלכה, אינני רואה טעם.
השאר תגובה