שאלה:
מעשה שהיה כך היה: קניתי ג' תרנגולים לכפרות והנחתי אותם (בתשלום) אצל שכן שיש לו כלוב, שיהיו אצלו עד ערב יו"כ. וכן עשה חבר שלי, גם הוא הביא תרנגול אחד ושם אותו אצל השכן לתוך אותו כלוב. ויהי לאחר יום אחד מתקשר אלי בעל הכלוב עם בשורה ששלשה מהם מתו, ורק אחד נשאר בחיים. והתעורר שאלה, של מי הלך למיתה ושל מי נשאר בחיים? למעשה, בעל התרנגול האחד החליט שלי מגיע התרנגול החי והביא אותו אלי וטען שמכיון שרק אחד נשאר יש ללכת אחר הרוב, שהאחד החי הוא מן השלשה שלי. עכשיו, שאלתי להרב, האם נכון טענתו? ואיך פוסקים בשאלה כזו?
תשובה:
שלום וברכה,
התרנגול שנשאר חי חולקים בו שני המפקידים בשווה. וראה במקורות בהרחבה.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע סימן רצב סעיף י אם אחד הפקיד י' מטבעות והשני ה' מטבעות, ואבדו חמשה ולא יודעים של י אבד, כיון שמעות זה דבר שלא מסוים ולא מקפידים על המטבעות, חולקים בהפסד לפי ערך המעות. ואם אחד הפקיד עשרה טבעות זהב [לא מטבעות] והאחד חמשה, ואבדו חמשה, הולכים אחר הרוב ותולים שמה שאבד הוא מהרוב, ובעל החמשה מקבל את החמשה הקיימים. ומבואר שם דווקא בבעלי חיים שיצאו ואבדו שהולכים אחר הרוב, אבל אם הספק היה במקום עצמו, כגון שישראל גנב ולא יודעים של מי גנב, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וחולקים בנותר.
ולכן אם התרנגולים ברחו ומתו, הולכים אחר הרוב. וביאר הנתיבות שהדין שהולכים אחר הרוב אין הכוונה שבעל הרוב מפסיד חצי, אלא אם אחד הפקיד עשרה ואחד חמשה ואבדו שמונה, החמשה הראשונים מפסיד בעל העשר. ועתה שנשאר חמשה לכל מפקיד, חולקים בשלושה הנותרים, ונמצא שבעל העשרה מפסיד 7.5. ובעל החמשה מפסיד 2.5. ולפ"ז במקרה כאן שאם ברחו שלושה תרנגולים, שניים הראשונים מפסיד בעל השלושה, ובתרנגול האחד חולקים בהפסד.
אם מתו שלושה התרנגולים במקומן, הספק הוא במקום הקביעות וכל קבוע כמחצה על מחצה וחולקים בתרנגול הנותר.
עוד כתב הנתיבות שבפיקדון שאבדו כמה חפצים אנו דנים על הנותר ביד השומר ולא על מה שאבד, ומה שנשאר הוא במקום הקביעות ולעולם נדון את זה כקבוע שמחצה על מחצה ויחלוקו בחלק שנשאר.
