שאלה:
אני מרגיש כבר כמה חודשים תלוש ולא מחובר.
אני לא מרגיש את השם איתי, בעבר הייתי מרגיש חיבור נפלא בתפילות, בדיבורים עם השם ובלימוד.
אין לי את ההרגשה הזו כבר זמן רב, אני מתפלל שמונה עשרה כמו בול עץ אומר את התיבות ולא מרגיש, נכנסות לי מחשבות ובלבולים באמונה, ונכנסות לי מחשבות רעות על כל דבר חיובי, ומחשבות כיביכול שמחה לאיד על חלילה צרה של יהודי חס וחלילה אני לא שולט במחשבות ואני מפחד להאמין להן, אני לא אדם רע אבל עוברות בי מחשבות של איזה יופי שקרה כך וכך חלילה, ואיזה חבל שלא קרה חלילה דבר רע וכד
אני אובד עצות
תשובה:
שלום וברכה ידידי
נחלק ברשותך את שאלותיך לשתים.
הנושא של כוונה בתפילה וחידוש בעבודת ה', הוא אכן נושא מאוד משמעותי והוא לא דבר שנעשה מעצמו… אדם חייב למצוא לעצמו ולייצר חידוש כל הזמן, להתמקד כל שבוע בברכה אחרת, אולי ללכת לאיזה שיעור מעניין בנושא התפילה וכיוצא בזה, יש ספרים טובים. להתפלל מידי פעם במקום מעור כמו בכותל המערבי וכדומה, כל הזמן לתחזק את ההתעוררות ואת ההתחדשות, כך טבעם של דברים.
לגבי שאלתך השניה, מחשבות בלתי רצוניות, חרדות, ocd וכיוצא בזה, זה דבר שאין להתייחס אליו ברמה ההלכתית, כלומר אין מה לחשוש ממחשבות כאלו, הן לא פועלות שום דבר ואין בהן חטא כי הן לא רצוניות, יש להתעלם מהן לחלוטין וזו כבר חצי הדרך להעלמותן. במידה וחלילה זה מתעצם וזה מעי עליך ומטריד, ואתה מרגיש שלא די בהוראה כללית זו, כדי לפנות לייעוץ, יש דרכי טיפול. אבל בינתים פשוט לא להתייחס לזה כי זה חסר משמעות.
