שאלה:
שלום לכלל הרבים ומחילה מראש אם השאלה אינה נוחה.
שאלתי הינה, לאחר הפסק דין של כמה בתי דין בעניין ???, שכולם כאחד פסקו שהוא חייב באשמות שמייחסים לו כולל עבירות חמורות דאורייתא וחילול שם שמיים. איך צריך להתייחס לאנשים אשר עדיין רואים בו דמות צדיק, הולכים אחריו ומכחישים את פסק הדין בטענה " שהכל שקרים " ? האם הכחשת פסק הדין שעליו חתמו גדולי הרבנים בעולם הינה כמו להכחיש את התורה עצמה? מה דינם של אותם שמתעקשים ( בין בשוגג בין במזיד ) להמשיך בעיוורון?
תשובה:
שלום וברכה
התופעה הזו מאוד כואבת, אבל בסך הכל היא די טבעית. שים לב שמדובר באנשים שהיו כרוכים אחריו בצורה מאוד עמוקה נפשית, חזרו בתשובה דרכו, וראו בו את כל עולמם הרוחני, הנפש מתקשה להכיל כזו אכזבה, וטבע האדם במצב כזה שהוא נתקל בבשורה שאינו מסוגל להכיל אותה, לבוא לידי הכחשה עצמית. לאחרונה התפרסם מאמר מעניין של רב תלמיד חכם שהוא גם קצת חוקר שואה, ובו הוא מוכיח, שהיו יהודים רבים במחנות ההשמדה, שהיו מודעים באופן שכלי לטבען של המשרפות וכל מה שכרוך בכך, אבל הם דיברו והתייחסו כאילו זה לא נכון, אחת אף ראתה במקום מאפיית לחם! כלומר, מצד אחד היא ידעה הכל, ומצד שני היא האמינה אחרת! סוג של סתירה פנימית שלא ניתן להבינה בשכל, זה מצב נפשי בלתי נסבל שמביא אדם להכחשה ולהדחקה. כך גם כאן, כמובן בהיבט ובהקשר אחר. כמובן כל אדם לפי מצבו הנפשי רוחני חברתי וכו', אבל זה קורה. ולן אין מה לכעוס עליהם ואין מה לדון אותם ברותחים, זו צרה, צרה גדולה שקרתה להם.
ובכלל, מאוד חשוב שנדע, שיש לעם ישראל מספיק קטיגורים, אנחנו לוקחים על עצמנו את התפקיד ללמד זכות ולראות את היופי ואת האור בכל יהודי, ולא את ההיפך.
בשורות טובות.
תודה רבה לרב על התשובה. אשריכם אושרי חלקכם.
אמנם קשה לי עם התירוץ שאדם שחזר בתשובה דרך דמות מסויימת, תהיה גדולה כפי שתהיה, סמל של אלקות כזו עד כדי שיכול להכחיש דין תורה ולהמציא חידושים כגון שעבירות של ייהרג ואל תעבור נעשו לצורך תיקון ומותרות הן " להצדיק ". בעיניי זה גובל בכפירה. ואשמח לדעת אם אני טועה. זה פשוט נראה באופן נפוץ שאנשים יותר נאמאנים לדמות מסויימת מאשר לבורא ולתורתו הקדושה, רח"ל, ולא רק אצל החוזרים בתשובה.
אתה צודק, אבל אתה טועה מאוד… כי אתה שוב לוקח את זה למקום שכלי… מדובר במצב נפשי ולא במתודה שכלית הגיונית, אני בטוח שכל אחד מהם אם היו מספרים לו את זה על מישהו אחר הוא היה מדבר בדיוק כמוך. כמובן אדם רציונאלי שדבק באמונתו ויציב בהבנתו את התורה לא יפול במצב נפשי כזה, אבל עדיין.
הדבר שכן חשוב לומר כאן, שהדברים התמוהים וכו' מן הסתם היו תמיד, אנחנו תמיד מעוררים שרב בוחרים לפי מי הציבור התלמידי חכמים מוקיר ומעריך אותו, מי נוהג בצורה נורמטיבית ועוסק פשוט בגמרא ובהלכה, למי יש הנהגות טבעיות אנושיות נעימות המעידות על טוב לב ושום שכל, זה הרב. וגם אם הוא פחות מסעיר כביכול, רק זו הדרך וכך לא נכשלים. כמובן שגם באדם כזה, אם בכל זאת אירע שראו בו משהו מוזר שאינו עולה בקנה אחד עם התורה מיד עוזבים, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד מאוד נמוך.
מבין את דעתו של הרב, ועדיין קשה. מחילה. כי לא מצאנו בכתובים או דברי חז"ל דבר וחצי דבר על מצב נפשי בהקשר לעבירות ( אם אני טועה בעניין אשמח לדעת ). לא במי מריבה, לא כאשר חטאנו בעגל, לא בקרח, וכהנה וכהנה… לא הוזכר מצב נפשי על עוברי עבירה. וחלילה לא בא לקטרג על ישראל קדושים, אך יש הבדל בין לקטרג ולמחות לע"ד. ולעזוב לנפשם את אלה שעדיין הולכים כסומא אחר אדם שחילל שם שמיים ברבים בטענה שזה מצבם הנפשי הלא פשוט, נראה לי חבל.
אם אתה יכול לסייע להם אדרבה, אני לא כתבבי לעזוב יהודים לנפשם, אלא רק להבין אותם…
השאר תגובה