שאלה:
כתב בקיצש"ע סימן ה', סעיף ד'
צריכין ליזהר שבכל מקום שיש להסתפק שמא יש שם צואה או מי רגלים, לא יאמר שם שום דבר שבקדושה, עד שיבדוק את המקום. ואין להתפלל בבית, אם בעליה יש מקום מטונף.
בביתנו יש שירותים ששם משליכים את כל הטיטולים המלוכלכים, ולעיתים הם לא סגורים והצואה ניכרת.
לפי דבריו, שאין להתפלל בבית שיש בעליה צואה, מה יהיה הדין אצלינו? האם יהיה מותר להתפלל בבית למרות שיש בשירותים צואה מגולה?
יישר כח עצום לרבנים החשובים העוסקים במלאכת הקודש!
תשובה:
לא, הרעיון הוא שכאשר אתה מתפלל שמונה עשרה צריך להקפיד שלא יהיה מעליך מקום מטונף, כי זה מונע את התפילות מלעלות, אין לזה קשר עם חדר סגור שאינו מעליך אלא לצידך.
כמובן יש להקפיד שהחדר עם הטינוף יהיה סגור.
מקורות:
מעתיק לך את לשונו הידוע של הט"ז בענין זה.
ט"ז אורח חיים סימן קנא ס"ק ד
תשמיש של בזיון מאוד נראה דבכל גווני אסור כגון עכו"ם או טינוף דהא בסי' נ"ה אמרינן דאלו מפסיקין לענין צירוף לענות אמן אף על גב דאין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים כ"ש כאן דדבר המאוס יפסיק את התפלה של ביה"כ לעלות למעלה לשמים ע"כ אין לעשות כלל בה"כ אם יש למעלה ממנו דבר מאוס וכ"כ ב"י סימן קנ"ד בשם מהרי"ח במלכות תוגר יש להם בית דירה על בה"כ ובלבד שינהגו בנקיות בבתים של מעלה וער"ס קנ"ד: אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה:
תודה רבה, מועיל מאד!
השאר תגובה