שאלה:
שלום,
בשולחן ערוך יורה דעה סימן קכא סעיף ז מרן פסק שסכין של עובד כוכבים צריכה ליבון אם רוצים להשתמש בה למאכלים חמים. משמע שזה בגלל שהעובד כוכבים חתך עם הסכין מאכלות אסורות כשהם חמים. שאלתי היא למה בהרבה מדריכי כשרות מטבח כתוב שסכו"ם טרף שכולל בתוכו סכינים שמספיק הגעלה אם הם בלעו בכלי שני ולא מציינים שהסכינים חייבות ליבון לא משנה מה דרגת הבליעה מכיוון שהם חתכו מאכלות אסורות. האם פוסקי זמננו התירו להגעיל סכין טרפה בהגעלה אם לא השתמשו בה על האש. האם חמץ לא נחשב כבליעת איסור שמצריך ליבון הסכין לפסח?
תודה.
תשובה:
בשאלתך זו דנו הפוסקים בהרחבה, ואני מעתיק לך מהדרכי תשובה שם במקום בענין זה [בגדול יש שתי חלוקות, אחד, בין היתרא בלע לאיסורא בלע, שתים בין אם ידוע מה חתכו עם הסכין לבין אן לאו]:
דרכי תשובה סימן קכא ס"ק פא
(פא) מלבנה. עי' בשו"ת נאות דשא חיו"ד סי' קל"ג שעמד בבירור החילוק שבין הא דמבואר באו"ח סי' תנ"א לענין פסח דסכינים סגי בהגעלה משום דסכינים לא הוי תשמישן ע"י האור ובין הא דמבואר הכא לענין איסור דבעינן ליבון ועיי"ש במה שפלפל בדברי הפוסקים בזה ועי' בפר"ח סוף סי' זה שהעלה דהעיקר לדינא דלא בעי ליבון וסגי בהגעלה גם בסכין של איסור עיין שם אמנם יעוין מזה בשו"ת הרמ"ע מפאני סי' צ"ו ועי' בחק יעקב באו"ח סי' תנ"א ס"ק י"ד שכ' דהעיקר כדעת הש"ע לחלק בין סכינא דפסחא או מבשר לחלב דהיכא דהתירא בלע סגי בהגעלה משא"כ סכין של איסור אף שאין בו גימות בעי ליבון ולא סגי בהגעלה וחולק ע"ד הפר"ח בזה אכן בדיעבד אין לאסור אם הגעילו והשתמש בו גם בחמין עיין שם ועי' בשו"ת עמודי אש בקונט' דיני או"ה סי' י"ח מ"ש בזה באורך ועי' בשפ"ד לעיל סוף סי' צ"ב שכ' שם שסתם שם כדברי הט"ז כאן בשם התי"ש והרא"ש שהביא הב"י דבסכינים של גוים מחמירים יותר דטעינים ליבון ולא מהני להו הגעלה משום שדרך הגוים לתקן בסכינים שלהם פתילות הנר עיין שם ועבשו"ת יד יצחק חלק א' סי' ק"ט שנשאל ע"ד הכשר הסכינים והמזלגות אם מהני בהו הגעלה וכ' דזה ודאי דמ"ש בש"ך ובט"ז דסכינים צריכין ליבון דוקא ולא מהני להו הגעלה היינו בסכין של איסור דחיישינן שנשתמשו בו ע"י האור בצלי וכיוצא בו משא"כ בידיע שלא נאסרו רק ע"י תשמיש רותח שלא אצל האור ממש לכ"ע סגי בהגעלה אך משום לא פליג צריכין כל הסכינים ליבון וגם מצד הקתא שלהם לא מהני להו הגעלה כמ"ש החק יעקב באו"ח סי' תנ"א ס"ק ט"ו דבקביעו במסמרים לא מהני להו הגעלה וע"כ אם ירצה להכשירם יסירו הקתות ויכשירו הלהב ע"י משחזת והגעלה דבכה"ג עולה לליבון כמ"ש בחק יעקב ס"ק כ' שם והקתות ינקו היטב אם הם של מתכות כנהוג בזמנינו דאז מהני להם הגעלה בפ"ע עיין שם:
