לתרומות לחץ כאן

אכל פת במקום אחד ושאר מאכלים במקום אחר / אבלות שבעה – כבוד החיים או המתים?

שאלה:

שלום לרבנים אכלתי לחם בחדר אחד והמשך סעודה בשר בחדר שני איפה לברך ברכת המזון? 2 האם יושבים שבעה בשביל בנפטר או בשביל המשפחה? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

באופן כללי כדי שהמקום השני יחשב כמקום אכילה לעין ברכת המזון יש לאכול שם דוקא פת ולא שאר דברים [ובפוסקים דנו אם צריך דוקא כזית פת או גם בפחות מכזית], ראה משנה ברורה בסימן קפד ס"ק ט. אני אומר באופן כללי כי יש נדון על עצם הגדרה של שינוי המקום מחדר לחדר באותו הבית, אבל בכל מקרה לכתחילה יש לחזור לחדר הראשון.

לגבי השאלה אם האבלות היא משום כבוד החיים או משום כבוד המת יש מחלוקת גדולה בין בעל השבות יעקב שסבר שהוא רק משום כבוד המת, לתשובה מאהבה שחלק עליו בזה, ונפקא מינה כשהמת ציוה שלא ישבו עליו שבעה האם יש כח בידו לקבוע זאת, ואני מעתיק לך מדברי התשובה מאהבה שמסכם את מחלוקתם.

מקורות:

שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן רז:

אם אחד אמר בפירוש אל תתאבל עלי שבעה ושלשים כתב מהרי"ו סימן י"ז דאין שומעין לו דאל"כ בטל דיני אבלות עיין שם והפסיקו הרמ"א בי"ד סימן שד"מ אמנם ראיתי בספר עיון יעקב שחבר הגאון בעל שבות יעקב במס' סנהדרין דף מ"ז ע"א יקרא דשכבא ש"מ ולהכי אם אמר אל תספדוני שומעין לו וכ"פ כל הפוסקי' וכמבואר בי"ד סימן שד"מ ולפ"ז נראה דה"ה לענין אבלות שבעה וקריעה שהוא ג"כ לכבוד המתים כמבואר בי"ד סימן שמה"ה /שמ"ה/ שמה"ט המאבד עצמו לדעת ואינך דכוותי' שאין מתאבלין עליהן ואין קורעין עליהן כיון שהוא כבוד המתים אבל עומדים עליהם בשורה וברכת אבלים שהוא כבוד החיים וכ"מ הש"ס ורוב הפוסקי' והרמב"ם בכללם שהאבלות הוא כבוד המתים ודלא כהרמב"ן וא"כ אם צוה שלא תתאבלו שומעין לו ודלא כמו שפסק שם סימן שד"מ סעיף יו"ד /י'/ בהג"ה שאין שומעין לו והוא מהרי"ו כי הוא סובר דהוא יקרא דחיי' ובאמת זה אינו גם טעם שני שכתב שם בתשובה אינו נכון כלל וכן עשינו הלכה למעשה שלא כדבריו עכ"ל תמה אני בקול דברים בעלמא דחה את שני המאורות הגדולים דשאני מאבד עצמו לדעת דאיהו עשה שלא כהוגן יבזה /ובזה/ לכל משפחתו אף אנן לא עבדינן יקרא לכל משפחתו ולא שייך לומר בזה יקרא דחיי אבל אבלות דעלמא יקרא דחיי הוא אינו יכול למחול ולא דחוי קמדחינא לי' ואראה לך דוגמתו בעולם הרי בת בילגה סוף מס' סוכה קנסו חכמי הדור לכל המשפחה ולא חסו על כבודם וקבעו זה משום והנשארים ישמעו ויראו ועיין שם בהרמב"ם פי' המשניות ומה שעומדים בשורה על המאבד עצמו לדעת וכיוצא /בו/ ואומרים ברכת אבלים וכל דבר שהוא כבוד החיים שאין בו גם צד כבוד המתים ולא שייך לומר כדאמר אביי שם גבי בת בילגה אוי לשכנו כי בהעדר כבוד החיים אינו בזיון למת ואינו דומה לבת בילגה בזיונה לכל משמרה קביעי וקיימי תמיד ובר מן דין יפה כ' מהרי"ו דאם אתה מורה שיכולין למחול יבטלו דיני אבלות ותוך שלשים מתאבלין גם אשאר קרובים ואסמכינא אקרא ויעש לאביו אבל כדאית' בירושלמי ומייתי לה בהלכות שמחות ולענ"ד אין להקל ואין לסמוך על הוראת בעל עיון יעקב בזה. אמנם גם להתאבל בפרהסיא אסור היום ולא אמינא כ"א מקצת שבחו של צדיק בפניו כו' והארכתי וכתבתי בין דרשותי הכ"ד ידידו הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלעס. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל