לתרומות לחץ כאן

החובה להשתתף בצער בציבור בעת מלחמה

שאלה:

לצערינו לאחר הטבח הנורא שנעשה בעמינו, רציתי לשאול אם חובה לקרוע כאשר שמעתי על נרצח או פצוע שמת מפצעיו?

באותו עניין, האם מותר לומר שהחיינו בתקופה הזאת?

תשובה:

שלום וברכה

אין חובת קריעה אלא באופן של אחד משבעה קרובים חלילה או באדם הנוכח בעת יציאת נשמה של אדם כשר, על עצם השמועה הרעה אין חובת קריעה.

אין איסור לומר שהחיינו בימים אלו, אנחנו לא קובעים בזמנינו ימי אבל הלכתיים עם דינים הלכתיים, באופן כללי ראוי למעט בתענוגות שהרי חובה עלינו להשתתף בצער הציבור.

מקורות:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף יא עמוד א

בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך, נפשי, ואם עושה כן – עליו הכתוב אומר: והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות, מה כתיב בתריה – ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. 

שכל טוב (בובר) שמות פרק יז פסוק יב (פרשת בשלח)

ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה. וכי לא היה לו למשה כר אחת או כסת אחת לישב עליהן, אלא כדי להצטער בצערן של ישראל, מיכן בזמן שהציבור בצער לא יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עלי נפשי, אלא ישתתף בצערן של ציבור, שכל המשתתף בצערן של ציבור, זוכה לראות בנחמת ציבור, וכן הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמת ציבור: 

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. ראשית הצרה היא כללית לכל העם וזה לא משנה מה קרה במקום כזה או אחר.
    שנית, אני באופן אישי מזמן כבר לא לוקח את תפקידו של השופט כל הארץ… יש יהודים שהם תינוקות שנשבו והם היו שם, אני לא יודע מי יתבע יותר בשמים ועל מה, האם תינוק שנשבה או מי שיודע ובדרגתו אינו מספיק עושה מה שצריך.
    זה לא תפקיד שלי לדעת, רק לרחם על כל יהודי ולהתפלל לישועת ישראל.

  2. אמת ויציב ופשוט
    אני שואל רק אם יש מקורות לכך? האם המדרש שציינתם מדבר גם על זאת? זה שגדולי עולם ביכו ומבכים זאת אני יודע גן

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל